יום שני 29 נובמבר 2021  11:01
יהודית קרפ ודגי הקרפיונים

ידיעות אחרונות מביא בסוף השבוע מסמך-ראיון מאלף עם עו"ד יהודית קרפ - המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לתפקידים מיוחדים, הפורשת בימים אלו לגמלאות. עו"ד קרפ מגלה סודות מתוך המלחמות "בבית פנימה" ועל דרכי ה"התנהלות" [הפסולות] שם. אלא שאשאל מייד: היכן היא היתה עד היום? מדוע שתקה? מדוע מילאה פיה מים? מדוע היא חושפת את המתחולל שם רק היום?. על מדיניות ה"קרפ_יונים" - קרפיונים השוחים ושותקים עד שעולים על ה"רשת" לקראת ה"מנגל"

▪  ▪  ▪
קראתי בשבת את המסמך המאלף שמביא "ידיעות אחרונות" בראיון נדיר עם גב' יהודית קרפ - המשנה ליועץ המשפטי לממשלה - לתפקידים מיוחדים - הפורשת בימים אלו לגמלאות.

אומר מייד, וכבר בריישא ובפתיח לדברים: בעבורי עו"ד קרפ הינה אחת הנשים הישרות והאמיצות ביותר ששירתו אי פעם במשרד המשפטים. אישה משכילה, אמיצה במיוחד, דעתנית, עיקשת, נחושה, העומדת על דעתה, בלתי מתפשרת, נון-קונפורמיסטית של ממש, אישה ה"שוחה" תדיר כנגד "זרם" הסחף "הפרקליטותי" - הכותש - העויין - הברוטאלי - חסר הרגש - מעלה צאלח א-דין 29 בירושלים. אישה כלבבי. אומרת את שחושבת. חושבת את שאומרת. פיה וליבה שווים.

בזכות אותה גברת יהודית קרפ, ובזכות לוחמנותה ועיקשותה כי רבה, נתקיימו בעניינו של עמוס ברנס מספר "סבבים" בבית המשפט העליון. זאת, עד להחלטתה הראויה והאמיצה של כבוד השופטת דליה דורנר - האמיצה שבשופטי בית המשפט העליון - אשר הורתה - בניגוד לדעת חבריה - בעבר - על קיום משפט חוזר לברנס. בימים אלו זוכה ברנס בבית המשפט המחוזי - תודות לאומץ ליבה של הגברת קרפ. פרשת הטיפול בברנס מכונה על-ידי גברת קרפ "שערוריה גדולה". אלו אשר נטלו חלק בשערוריה הגדולה רק קודמו בתפקיד - להזכירכם - וקיבלו פרס גדול על שערוריה גדולה. ככה זה במדינת "פל-קל".

הגברת קרפ היתה גם זו שהתעקשה על קיום משפט חוזר למורשעי פרשת דני כץ ז"ל. גם את דוח קרפ הידוע, היא זו אשר הכינה - באומץ לב - וחרף לחצי המערכת ומלתעותיה. היא זו אשר עבדה בצוות אשר חקר את פרשת קו 300 הידועה לשימצה.

גברת קרפ עמדה בראש צוותים שהכינו עבודה יסודית הקשורה לעניין זכויותיהם של קורבנות דבר עבירה. היא זו אשר קידמה את מעמדם של הנפגעים בהליך הפלילי. היא זו אשר יזמה את ההחמרה בענישת עברייני מין. היא זו שתרמה לקידום זכויות הילד. היא זו, וזאת אדע מקרוב, אשר נלחמה נגד תופעת הסחר בנשים בישראל, הזנות, פרסומי התועבה ועוד.

בכל אותם מקרים היתה דעתה של גברת קרפ, תדיר, "מוקצית מחמת מיאוס" על-ידי הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה. אלו, האחרונים, ניסו בכל כוחם לגונן על עוולות המערכת המשפטית ולכסות את ערוותם הם - על המישגים והעוולות שעוללו במו ידיהם ממש. היא זו אשר עמדה, תדיר, בודדה ב"מערכה" אל מולם - אמרה את אשר על ליבה - הישר בפרצוף - גם לאלו שדעתם לא היתה נוחה בעניין. עמדה בפרץ מול כולם.

והיא זו אשר עמדה בפרץ, לבדה, על דעתה, מול כל אותם השאר - "טורפי האדם", צמאי הדם. צמאי ההרשעה בכל מחיר. יקוב ההר את הדין.

תדיר, כאשר פניתי בכתב, בעשרות, במאות פניות, ליועץ המשפטי לממשלה, שבתי ושיבחתי את הגברת קרפ, בה מצאתי פרקליטה ייחודית, ישרה מאד, אמיצה מאד, מקצועית מאד, האומרת את שהיא חושבת, ללא מורא, חשש או פחד. פרקליטה בכל רמ"ח אבריה ושס"ה גידיה.

בראיון המאלף אותו נתנה לידיעות אחרונות, חושפת הגברת קרפ את המתחולל במשכן היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה. חושפת היא באומץ את דרך ה"התנהלות" הפסולה/הפגומה/הנלוזה ה"מנחה" שם. "התנהלות" אשר מבישה כל מבין דבר בנושא מנהל תקין וטוהר מידות.

יוצאת היא בביקורת "קטלנית" ממש - נוקבת - כנגד היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטת המדינה ואחרים. כותשת היא אותם "עד עפר" - "עד דק" ממש - בבחינת כבר נאמר: "דק עד דק עד אין נבדק"... [כל כך דק...].

חושפת היא כיצד הרחיקו אותה [אמור מעתה: נידו אותה] מישיבות מכריעות וחשובות, על-מנת שלא תשמיע את דעתה הייחודית. כאילו ביקשו לומר: "דעת יחיד" או "דעת מיעוט" - לא בבית ספרינו. כך ממש מתנהלות ישיבות במדינות שאינן אלא רפובליקות של בננות.

הרחיקו את הגברת קרפ מישיבות רק משום שדעתה שונה משל אלו שביקשו להקדיח תבשילים. לישיבות שם מזמינים רק את אלו שדעתם "תואמת" עם מובילי "מסע הצלב". כך זה עובד שם בבחינת "הלנו אתה אם לצרינו"...???.

לא זו אף זו: בגלל אומץ ליבה, בגלל דבריה הנוקבים, הייחודיים, מעולם לא הציעו את הידענית הזו, למשרת שופטת בית המשפט העליון. ללמדך כי לבית המשפט העליון יגיעו רק, אך ורק "עושי דברם" של ה"ריבון" - הרומס, הכותש, המחמיר, הדורסני. האמנם? האם "זו הדרך"? נתמה.

אמור מעתה: זו, הגברת קרפ, ביקשה תדיר ללמד חסד, להוסיף סוכר לתבשיל, קצפת, תום, רוך, ללמד זכות, לצבוע בצבע, ללטף, לרכך, לעגל, ואלו האחרים ביקשו להוסיף רק פילפל, לענה ומלח לתקדיח המורעל שיוצא מבית מדרשם - דם והרבה דם הם מחפשים שם - "הביאו את הגופה" - [הביאס קורפוס] תרתי משמע... זהו הקו המוביל. זהו משב הרוח שם.

לכן, מצאו שם דרך נלוזה, נפסדת, פסולה, ומנעו את זימונה לישיבות, על-ידי דחיקתה, התעלמות הימנה, הכל על-מנת שדעתה הייחודית לא תשמע. כך מנהל רובינשטיין את הישיבות שמה. כך מנהל זה השואף להגיע לבית המשפט העליון את הישיבות החשובות. מי היה מאמין?.

אלא, שזאת יש לומר בקול רם: אני קורא ורותח. מתוסכל ממש: שואל: למה ומדוע הגברת קרפ המלומדה - את מספרת זאת רק עתה, משפרשת לגמלאות? או כדברי אליקים רובינשטיין בדיון בוועדת הכנסת לעניין הסרת חסינותו של חה"כ הרב אריה דרעי: "למה? למה? למה?"

למה [למה ולמה] ומדוע [ולמה...] לא היה לך את האומץ, העוז ותעצומות הנפש לספר זאת, לפני שנה, שנתיים, חמש ועשר שנים לטובה צימוקי? למרדכי גילת? ליואב יצחק? לעוזי בנזימן? לחנה קים? לאמנון אברמוביץ? או למי מ"הקולגות" שם. למה?. למה? למה?. למה רק עכשיו? מה יום מיומיים?

בציניות "אדקור" ואשתלח בך: האם קרפ אינה אלא בעצם "קרפ_יון"? קרפיון שהינו דג, שכל עוד הוא שוחה במים הדשנים ואוכל - הוא שותק ["ממלא פיו מים"...] ורק כשהוא יוצא מן ה"בריכה"/האקווריום ופורש - הוא פוצה פה?. מעז לפצות פה? האם זו הדרך הנכונה?. הקרפ היית לנו או שמא קרפיון גרידא?.

ואם תקראו את התגובה של רובינשטיין וארבל אותה נתנו לידיעות אחרונות בעקבות דברי החרצובות שיצאו מפיה של עו"ד יהודית קרפ, תבינו עד כמה היא הצליחה להוציאם משלוותם. כואב להם מאד על כי הגברת קרפ חושפת ומגלה בפרהסיה - לכל עם ישראל - את דרך ההתנהלות שם במשכן. דרך התנהלות שיפה למשטרים אפלים. מקום בו יתחילו השניים ליתן הסברים - בפני ועדת חקירה ממלכתית - הם עוד תוקפים אותה על כי "העזה" לגלות ולחשוף בפנינו את האמת.

מי היה מאמין? אותם גורמי אכיפת החוק בישראל [הבכירים ביותר] ממשיכים לעשות כל אשר לאל ידם רק כדי ומשום להסתיר מעיני הציבור על דרכי ההתנהלות שם - בבית פנימה.

ולהזכירכם כי רובינשטיין עצמו אומר תדיר בתקשורת כי הכל "גלוי" ו"פתוח" שם - הכל "שקוף". הצחקתם אותי. לא שקוף - אלא אקווריום עם קרפיונים. הא ותו לאו.

חושפת עוד הגברת קרפ, כי הדרך הנוהגת בפרקליטות אינה אלא "גישת התיק". רוצה לומר: מה שמעניין שם אינו אלא דרך ההרשעה. המירוץ אחר סטטיסטיקות ההרשעה. אין להם שם זמן [או חשק/מוטיבציה] לדון בכל תיק, לחפש את הראיות המקילות, לסגור תיק או לבקש זיכוי.

התיק מעניין אותם - לא האדם הניצב. לא הנפש. כבר כתבתי על כך כאן באתר ולא מזמן: "חזקת הכפות" ולא "חזקת החפות"...!?

חושפת הגברת קרפ כי הוזנחה כליל "גישת האדם" ואומצה "גישת התיק". בלשוני שלי, כך הבנתי את המסר של הגברת קרפ: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו הועלה על המוקד, הושם על מזבח, הוזנח, לחלוטין, ואת מקומו החליף "חוק יסוד התיק" או "חוק יסוד הסטטיסטיקה". "סרט נע". "גומרים הולכים". "קבלנות".

ואני תוהה היכן מבקר המדינה? מדוע הוא עצמו אינו מעז להכניס רגליו למשכן שם ולבדוק את המתחולל בבית פנימה. שמא השומר בשער לא נותן לו להיכנס?. נתמה. בדק בית של ממש בצריך שם - וכבר התרעתי על כך בקול רם. איש אינו מקשיב. הנה, עו"ד יהודית קרפ מספרת זה מקרוב את ועל המתחולל שם. אולי הגיעה העת לקום ולעשות מעשה?

ולך הגברת קרפ: עם כל הערכתי והוקרתי על פועלך כי רבה - והראויה. ציפיתי ממך שתהיי יותר קרפ מקרפ_יון - לא רק דג ולא רק "פיון" [חייל] לאמור: ציפיתי שאת האמת הזו תוציאי ותציפי עוד לפני שנים רבות - לידיעת הציבור בבחינת "זכות הציבור לדעת". אלא, שלמרבית הצער התגלית כאמיצה עד לגבול מסויים. רק משפרשת - אזרת לפתע אומץ לגלות את הכל - לחשוף את הכל - וחבל שכך. אולי בכך נפגעו עוד רבים שלא היו אמורים להיפגע? אולי מתפקידך היה להשמיע את הדברים "און ליין" - כל פעם שהם קרו והתרחשו? ממה פחדת? למה פחדת?. למה רק היום?

"אוי הבית העתיק, כמה בלתי מתאימים המה השולטים בך" - חזרנו, שנינו ואמרנו שוב את דברי קיקרו [ציצרו].

והקב"ה צופה בנו ממרומים ויבוא חשבון, ביום הדין, כך אני מתפלל יום יום, עם כל אותם אלו שבעוולתם כי רבה - המאיסו עלינו את החיים. קיוו המה למשפט - ויעשו משפח.

_____________
הכותב: משפטן, כלכלן, מוסמך במנהל עסקים

תאריך:  30/12/2002   |   עודכן:  30/12/2002
פנחס (פיני) פישלר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
במשרד ראש הממשלה כועסים מאוד על נגיד בנק ישראל, דוד קליין. כל כך כועסים, עד כי מדברים בו בשפת רחוב. גם קללות לא חסרות. גם באוצר האוירה דומה. שר האוצר סילבן שלום אמר לאחד ממקורביו, כי אלמלא הבחירות שבפתח, היה מעיף את הנגיד כבר למוחרת ההתבטאות האומללה - על בנק גדול העלול להתמוטט.
30/12/2002  |  יואב יצחק  |   מאמרים
(שמות ו) ג וָאֵרָא אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקב בְּא-ֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם: (כלי יקר): התחיל בלשון ראיה וסיים בלשון ידיעה; כי היה לו לומר וארא אל אברהם... ושמי ה' לא נראתי להם; או היה לו לומר ואוודע אל אברהם... ושמי ה' לא נודעתי להם.
30/12/2002  |  נסים ישעיהו  |   מאמרים
מצעד הנחקרים מקרב חברי מרכז הליכוד והמועמדים לכנסת, בימים האחרונים ביחידה הארצית לחקירות הונאה של המשטרה כחשודים בקבלת ונתינת שוחד בחירות, העלה מחדש על סדר היום הציבורי את השחיתות הפוליטית במלוא עוצמתה.
30/12/2002  |  אריה אבנרי  |   מאמרים
נייר עמדה - מרכז אריאל למחקרי מדיניות
הבחירות המקדימות בליכוד ובעבודה, הציגו בפנינו תמונה רחבה ועמוקה יותר על אופייה של מערכת הממשל הישראלית. הדברים האמורים הן לגבי הדרג הפוליטי הנבחר, והן לגבי הדרג הבירוקרטי. הבעיה העיקרית טמונה בהשפעת קומץ גורמים אינטרסנטיים ופליליים.
29/12/2002  |  ג'ונתן סבג  |   מאמרים