אִוְשַׁת גַּלִּים
לִשְׁמוֹעַ אֶת אִוְשַת

המחנכת
זהו שיר מחווה לבית ספר בית הכרם בירושלים ולמחנכת הכיתה אורה יציב. לקראת פגישת המחזור שתיערך בקרוב, בלפור חקק כותב שיר געגועים לבית הספר ולמורה המחנכת.

כאן נולדנו, בבית הספר
הרצל ובלפור חקק סיימו את בית הספר היסודי בית הכרם, בלב שכונת בית הכרם, ליד סמינר על שם דויד ילין. לקראת מפגש קרוב עם ילדי כיתה חית, שבו הרצל ובלפור לכיתה שלהם בבית הכרם, הצטלמו ליד פינת העברית האהובה, כמו אז בימים הטובים. בכיתה פגשו הם את מיקי גרינוולד המורה הצעירה, ומתברר, שלפני שנים מיקי הייתה התלמידה של הרצל חקק, כשלימד בבית חינוך תיכון, עירוני ג' בירושלים. סגירת מעגל, המשואה נמסרה לדור החדש. השיבה המאוחרת לבית הספר הולידה שיר.

סֶלַע הַמַּחֲלֹקֶת
יוֹשְׁבִים שְׁנַיִם

אל הנהר
שיר להדר

אמר העץ
לד"ר ביל סיגל ז"ל

הָאָבִיב נָשַׁר
אָבִיב נֹושֵׁר נוֹשֵׁם כִּשְׁפִיפוֹן

אִם לֹא
"אם לא A אז לא B" [מוֹדוּס טוֹלֶנְס]

בִּרְחוֹב הַסִּמְטָאוֹת הַחֲשׁוּכוֹת
הֻזְמַנְתִּי לְבַּיִת בִּרְחוֹב הַסִּמְטָאוֹת הַחֲשׁוּכוֹת

אֱלוֹהִים נִמְלָט מִמֶּנּוּ
כְּשֶּׁאָבִי חָזַר

שיר שמח
כול יום שיצא לי לבוא בך

זְמַנִּים מְבֻטָּנִים
הֶמְיַת הָרוּחַ כְּבָר אֵינָה נוֹשֶׁבֶת בַּשָּׁדֶה הַמְּבֻטָּן

כְּשֶׁהִתְבַּשַּׂרְתִּי
כְּשֶׁהִתְבַּשַׂרְתִּי

והייתם לי סגולה
הם אך יצאו מעבדות לחרות

לא גיל הפרחים
לד"ר ביל סיגל ז"ל

שיר אהבה ארץ ישראלי
(בעקבות הצגתה המצליחה בארץ ובחו"ל של פנינה גרי-דרומי, "סיפור אהבה ארץ-ישראלי" )

באוזן השירה
לד"ר ביל סיגל ז"ל

שַׁלְהֶבֶת
בהשראת הזוהר פרשת יִתְרוֹ

הָאָרֶץ
אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם [בראשית, ב', ד']

עוֹד שִׁיר עָרוֹם
שָׁנִים רְכוּנוֹת עַל סְפָרִים

הָעוֹלָם בֵּין אֲמִתּוֹ לְמַרְאִיתוֹ
לֹא כָּךְ, לֹא כָּךְ הוּא הַדָּבָר

תָּם וְנִשְׁלָם
גַּם לְמַתְּנַת חַיֵּי-חִנָּם יֵשׁ קֵץ מַשְׁמִים וְּמֻסֻיָּם:

תמונות מכנסת חדשה
כְּנֶסֶת בֵּייבִּי. כְּנֶסֶת פַּיילוֹט.

לַיְלָה טוֹב
שַׁלְוַת מָוֶת פּוֹרֶסֶת יְצוּעָהּ

מכרתי את נשמתי
שיר לאנה המלאכית

הכלב שלי
לד"ר ביל סיגל ז"ל

מֶרְחַב-מִחְיָה
לאורך שָׁנִים

הַחַיִּים לֹא הָיוּ כָּכָה
הַחַיִּים לֹא הָיוּ כָּכָה

עֵת לִכְנוֹס אֶבֶן
לֹא מָצָאתִי יִתְרוֹן לָאָדָם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ

עוֹצֵם עֵינַי פְֹנִימָה
עֲנַן עָפָר וּמָוֶת נוֹשֵׁם