מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב שלמה אהרונישקי, גילה בראיון לערוץ 2, כי המשטרה לא מצאה תשתית ראייתית להגשת כתב אישום נגד יוסי גינוסר, ועל-כן היא תמליץ לסגור את תיק החקירה.

אהרונישקי ציין, כי תיק החקירה יועבר תוך ימים לפרקליטות, עם המלצה שלא להעמיד לדין את גינוסר.

החקירה נפתחה לפני מס' חודשים, לפי הנחייתו של היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, בעקבות חשיפת הפרשה בעיתון מעריב על-ידי העיתונאי בן כספית, ובהתבסס על עדותו של עזרד לב, שותפו בעבר של גינוסר. על-פי החשד שהועלה, פעל גינוסר תוך ניגודי עניינים, כאשר ייצג מצד אחד את מדינת ישראל בשליחויות מטעמה אצל יאסר ערפאת, ומצד שני המשיך לעשות עסקים ברשות הפלשתינית עבור גורמים מישראל, וגרף רווחים בהיקף של מיליוני דולרים.

כמו כן הועלה נגדו חשד, כי הוא קשר קשר להגשת תצהיר כוזב לבית המשפט העליון בנושא זה - שבו נכתב, כביכול, כי אין לו עסקים עם הרשות הפלשתינית או עם מי מטעמה; וכי ידע על עשרות מיליוני דולרים שנעלמו מפיקדון שניהל עבור הרשות הפלשתינית ויאסר ערפאת (ואלה שימשו על-פי החשד למימון פעולות טרור), ולמרות זאת לא דיווח לגורמים המתאימים בישראל.

המשטרה התנגדה לפתיחת חקירה בנושא זה. ואולם, רובינשטיין הנחה כאמור לפתוח בחקירה. עתה, כאמור, הוחלט שאין תשתית ראייתית להעמידו לדין. רובינשטיין כשל איפוא פעם נוספת.

[על הביקורת אז ב-Nfc נגד פתיחת החקירה, ראו הקישורים משמאל]

גינוסר הכחיש את כל החשדות נגדו. הוא טען, כי הגורמים המוסמכים ביותר בישראל, לרבות ראשי הממשלה באותן תקופות (יצחק רבין, שמעון פרס, בנימין נתניהו, אהוד ברק ואריאל שרון), וכן היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, ידעו היטב על העסקים שניהל עם גורמים ברשות הפלשתינית. דווקא מכוח זאת, אמר, ונוכח קשריו, הם ביקשו את התערבותו והשתמשו בו לשליחויות אצל גורמי הרשות הפלשתינית.