הפוך לדף הבית אימייל אדום
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים ספורט משפט כלכלה בריאות המגזין
רשימות  |  ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  משובים  |  נדל"ן  |  תגיות  |  פורומים  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
חדשות
ראשי  /   משפט  כלכלה/עסקים  סביבה  פסיקה    |  שתף:    |    |  דוא''ל:    |  הדפסה: 
פורומים
כלכלה/עסקים
משפט
סביבה
פסיקה
ביטוח ופיננסים
כלל פיננסים
כלל פיננסים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 ד"ר י. וינרוט ושות', משרד עורכי דין
 יצחק ראובן, משרד עורכי דין
 רפאל ר. גלס - שושנה גלס, משרד עורכי דין
 שוב ושות', משרד עורכי דין
 אורי סלונים, משרד עורכי דין
 קסלמן וקסלמן PwC Israel
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
זכות השיבה למציאות
14/11/2012   |   קובי קמין
 
 
 
מתי קונים ייעוץ עסקי?
14/11/2012   |   רו"ח אהוד ציגלמן
 
 
 
"פטראוס, ראיתי את אשתך. לא מאשים אותך"
14/11/2012   |   אורן פרסיקו
 
 
 
ערעור במשפט אולמרט: מבחן לעיקרון המשפטי
14/11/2012   |   עו"ד אברהם פכטר
 
 
 
עניין של מעמד
13/11/2012   |   הרב רפי פוירשטיין
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
עיריית אילת תנתק את כלובי הדגים במפרץ
מתשתיות החשמל, המים והטלפון
מאת: רועי כוכבי  |    |  עגל הזהב עיתונות בע"מ  |  תגובות

בית המשפט דחה את עתירת החברות המפעילות את כלובי הדגים במפרץ אילת נגד החלטת העיריה לנתק את כלובי המריבה מהתשתיות, לפי חוק התכנון והבנייה; "היקף החריגה בבנייה רב ביותר. למעשה הוא אבסלוטי. אין היתר בכלל. הפגיעה בשלטון החוק בולטת לעין"

▪  ▪  ▪
עיריית אילת רשאית לנתק את כלובי הדגים הימיים במפרץ אילת מתשתיות החשמל, המים והטלפון. כך קבע ביום ו' (21.11.03) בית המשפט המחוזי בבאר שבע, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.

זה כעשור שהחברות "ים סוף" ו"ערדג" מפעילות חקלאות ימית "מתועשת" באמצעות כלובי ענק, הממוקמים במימי מפרץ אילת ומשמשים לגידול דגי ים למאכל. פעילות זו מתבצעת באמצעות שני "בסיסים": בסיס ימי הנמצא במימי ים סוף, אליו קשורים כלובי הדגים, ובסיס יבשתי הממוקם על החוף וכולל מתקנים המיועדים לתפעול הבסיס הימי.

פעילות הכלובים לא זכתה מעולם לרישיון או לתוכנית מאושרת. העניין הוסדר על-ידי מתן היתר לשימוש חורג לתקופה של מספר שנים ולאחר מכן על-ידי מתן ארכה נוספת מעת לעת, עד לחודש נובמבר 2002.

במקביל, ולאור קמפיין שמנהלים ארגוני איכות הסביבה להוצאת הכלובים ממפרץ אילת בטענה כי הם מזהמים את מימי המפרץ וגורמים להרס שונית האלמוגים, החלה בדיקה מקיפה של החקלאות הימית באילת על-ידי הממשלה.

בסוף שנת 1999 משרדי ממשלה שונים הקימו ועדת מנכ"לים, וזו החליטה, ביוני 2000, למנות צוות מומחים בינלאומי. צוות המומחים הוציא דוחות בשנת 2001. בסוף שנת 2001 ועל-פי החלטת ממשלה הוטל על שר הבריאות להידרש לנושא. בפברואר 2002 הגיש השר דוח לממשלה.

בנובמבר 2002 החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה לאשר את תוכנית המתאר הארצית לחופי אילת (תמ"א 13) ללא שילובה של החקלאות הימית במפרץ אילת בתוכנית. בסוף דצמבר 2002, הובאה תמ"א 13 לאישור הממשלה. הממשלה החליטה, על-פי הוראות סעיף 53 לחוק התכנון והבניה, להחזיר את התוכנית למועצה הארצית, על מנת לבחון את נושא החקלאות הימית במפרץ אילת. בישיבתה מיום 3 ביוני השנה החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה שלא לכלול את החקלאות הימית בתמ"א 13. הממשלה טרם החליטה בדבר תמ"א 13.

בפברואר השנה נמחקה עתירה של ים סוף וערדג להאריך את האישור להפעלת הכלובים למשך תקופה נוספת של שנה או לתקופה אחרת, עד למתן החלטה אחרת של המועצה הארצית לתכנון ובנייה ושל ממשלת ישראל במסגרת תמ"א 13. בית המשפט ציין אז, כי מחיקת העתירה מותירה את שתי החברות "ללא כל עיגון חוקי של פעילות הדייג במפרץ אילת, כאשר אין כיום כל מסגרת נורמטיבית על-פיה ניתן לתת היתר להמשך השימוש, בעוד שהאפשרות למתן ארכה נוספת אינה מעוגנת בכל מסגרת נורמטיבית על-פי דין".

בחודש אפריל השנה הודיעה עיריית אילת לחברות על כוונתה לפעול על-פי סעיף 158א(ו) לחוק התכנון והבנייה, המתיר לרשות "להורות לחברה, למנהל או לספק, למנוע או להפסיק מתן חשמל, שירותי טלפון או מים" ליחידת דיור, מסחר, שירותים או תעשיה שנבנתה תוך סטיה מהיתר. נגד החלטה זו כוונה העתירה.

השופט ניל הנדל, שדן בעתירה, ציין כי "היקף החריגה בבנייה (בבסיס היבשתי, ר.כ.) רב ביותר. למעשה הוא אבסלוטי. אין היתר בכלל. הפגיעה בשלטון החוק בולטת לעין. הבסיס היבשתי נמצא במקום מרכזי. מטרת המבנה, המיושמת בפועל, הינה לתפעל את הבסיס הימי.

"העותרות", מציין הנדל, "מעלות שתי טענות בעלות משקל רב. האחת הינה שסמכות הרשות מוגבלת לבסיס היבשתי ויש בהוראת הניתוק בכדי לפגוע בבסיס הימי. במילים אחרות, יש בכך מעין השגת גבול תכנוני. הטענה האחרת, שנגזרת מהטענה הראשונה, הינה שהממשלה עודה דנה בבסיס הימי ונכון יהיה לאפשר לה לסיים את מלאכתה ולא לקבוע עובדות בשטח הימי.

התשובות לכך הינן שאין באמור בכדי לסתור את העובדה שהעותרות מתפעלות את הכלובים שבים מהבסיס היבשתי. פעילות זו הינה בשטח של הרשות. עיריית אילת אינה חייבת להעלים עין מהנעשה בתחום אחריותה. עוד ניתן לומר שיש קשר נוסף בין הבסיס היבשתי לבסיס הימי. ברי כי עיני תושבי אילת נשואות גם לים, על-אף שרגליהם על הקרקע. לא ניתן לומר, למשל, שהאינטרס של באר-שבע לגבי הנעשה בים דומה לאינטרס של אילת. בכל אופן, משנעשתה פעילות על שטחה לא חלה על הרשות חובה להשאיר את ההכרעה לגורם האחר".

שיקולי איכות הסביבה ששקלה ועדת הערר הם ראויים, קבע הנדל, גם אם קיימים חילוקי דעות ביחס להשפעת הכלובים על הסביבה: "התכנון והבנייה אינם רק עניין של נוחות, קידום, פיתוח, ומתן שירותים, אלא גם שמירה על אוצרות הטבע. קם עידן חדש. השיקול האקולוגי דורש ראייה לטווח ארוך בכדי לשמר את הקיים.

ראוי לציין, שהשיקול של איכות הסביבה אינו שיקול בודד ואינו שיקול על. אף הוא חייב לעמוד במידתיות מול שיקולים תכנוניים אחרים. החידוש הוא כי גם שיקול זה משמיע את קולו בתוצאה. בעבר הרחוק לא התעורר העניין כי החברה לא התקדמה דיה על מנת לפתח את היכולת הטכנולוגית שבכוחה לפגוע בסביבה. בעבר הלא רחוק פיתחה החברה יכולת טכנולוגית אך לא מודעות למחיר הקידמה. היום, לצערנו, התוצאות מורגשות בשטח מקרקעית הים עד לגבול השמיים, בעיר, בחווה ובמדבר".

לאור נסיבותיו החריגות של המקרה, השימוש שבכוונת העיריה לעשות ב"סעיף הניתוק", שהוא בעל השלכות קשות על החברות העותרות, הוא מידתי: "הנה כי כן המבנה כולו חורג, הפגיעה בשלטון החוק יוצאת דופן וחשיבות, מרכזיות ופעילות המבנה מבדילים אותו ממקרים אחרים. העותרות אינן מביעות כל נכונות לטפל בעניין אלא בכפוף לתנאים שלהן.

הזמן חולף ואין ניסיון מטעם העותרות למציאת פתרון חלופי. יוצא כי החלטת הרשות להפעיל את הסעיף במקרה דנא אינה פותחת פתח. אין לחשוש כי בעקבות החלטה זו יפרצו כל הסכרים. המקרה אכן חריג, יוצא דופן ובעל מרכיבים קיצוניים. מכאן מסקנתי שהרשות היתה רשאית להחיל את הסעיף ולהורות על ניתוק התשתיות. האם ניתן היה להגיע לתוצאה אחרת? או להגיע לאותה החלטה במועד אחר? ודאי שכן. אך כפי שנאמר לעיל אין זו השאלה העומדת לפני בית המשפט המנהלי. החלטת הרשות נופלת במתחם הסבירות", מסכם הנדל.

את דג סוף ייצגו עוה"ד ר' צין ול' סינואני, ערדג יוצגה על-ידי עו"ד ע' אלמגור, את הוועדה המקומית לתכנון ובניה אילת ייצגו עוה"ד צ' מרגלית וע' טויסטר.

(עתם 288/03, 287/03 דג סוף בע"מ ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה אילת)

תאריך:  23/11/2003   |   עודכן:  23/11/2003

תגובות  [ 4 ] מוצגות [ 4 תפוס כינוי יחודי    כתוב תגובה   לכל התגובות
 כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
אלמונימי
23/11/03 18:32
2
שטויות
24/11/03 07:30
3
אהבל
24/11/03 07:51
4
אבי גנאור
24/11/03 11:43



חדשות נוספות ברשת 
'Rebels seize villages in Israel-Syria buffer zone'
14/11/2012  |  10:33  |  jpost
מוטורולה רוצה ממיקרוסופט תמלוגים על סרפס
14/11/2012  |  10:33  |  כלכליסט   |   יוסי גורביץ
Ban: 'Don’t pull the plug' on Israeli-Palestinian peace
14/11/2012  |  10:31  |  jpost
"מי שלא זוכר את עברו אין לו גם עתיד"
14/11/2012  |  10:30  |  ישראל!NOW
התושבים זכו לתמיכה מחברי המועצה
14/11/2012  |  10:26  |  ישראל!NOW

רו"ח אהוד ציגלמן
איתמר לוין
מירב ארד
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |