הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   צבא וביטחון  ממשל  מדיני/פוליטי 
בלוגים / בעל טור
טלפון:  03-6351062
פקס:  03-5351012
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון + / תגיות מחלקה ראשונה
אישים פירמות מגשרים
מוסדות אתרים מושגים
אדריכלים בנקאות/השקעות יועצים
רופאים חברות ביטוח רואי חשבון
שמאים חברות ציבוריות רשויות
עיתונאים ביה"מש/שופטים עורכי דין
אלי שרביט [צילום: דובר צה"ל]
צבא ובטחון
אלי שרביט (נולד: 13 באוקטובר 1966), איש צבא ישראלי.
עמוס ידלין [צילום: פלאש 90]
צבא ובטחון
עמוס ידלין (נולד: 20 בנובמבר 1951), איש צבא וחוקר ישראלי.
גדעון שפר [צילום: יחסי ציבור]
איש ציבור
גדעון שפר (נולד: 1948), אלוף במיל., מנהל ואיש ציבור ישראלי.
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
קוריאה הצפונית מאיימת
15/03/2019   |   איתמר לוין
 
 
 
חוקרת מולטי דיסציפלינרית
15/03/2019   |   שרון מגנזי
 
 
 
סמוטריץ' בא להפגין בוז
15/03/2019   |   איתמר לוין
 
 
 
אהבת הבורא מול שנאת עמלק
15/03/2019   |   נסים ישעיהו
 
 
 
כה אמר אלברט אינשטיין
15/03/2019   |   איתמר לוין
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
מה קובע את תורת הביטחון של ישראל
 קישורים
  אורי מילשטיין, יומן מאמרים

תורת הביטחון היתה מנותקת מן המציאות הביטחונית הריאלית, והיא היתה מבוססת על ניסיונם האישי המוגבל של הקברניטים, על שכלם הישר, על תחושותיהם, משאות הנפש שלהם ועל מיתוסים שהם אימצו באופן בלתי ביקורתי

▪  ▪  ▪
במילון מונחים צבאיים של צה"ל מוגדרת תורת הביטחון כ"תורה המושתתת על מדיניות הביטחון, שתכליתה להתוות את הדרכים לארגונם ולניצולם של המשאבים העומדים לרשות האומה, לשם קיום ביטחונה של המדינה".

האלוף (בדימ.) ישראל טל, הגדיר מושג זה: "תוכנית הלאומית הבסיסית והקבועה של הכוננות, ההיערכות, והמלחמה להגנה על הקיום הלאומי". המומחה הישראלי לתורת הביטחון, פרופ' יחזקאל דרור, השתמש, באותו עניין, במושג "אסטרטגיה-רבתי" (Grand Strategy), מונח שאותו טבע חוקר המלחמות הבריטי, בזיל לידל-הארט, בשנות ה-50 של המאה העשרים, וקבע שאסטרטגיה רבתי "שואפת לבחון הכרעות מעצבות-היסטוריה בהווה, בעזרת כלים מקצועיים ובראייה ארוכת-טווח וכוללת".

שלוש הגדרות אלה, שנוצרו בתרבות הצבאית של ישראל, הינן כה כלליות, כה רב-משמעיות וכה מעורפלות, עד כי לא ניתן, להבהיר בעזרתן מדוע פעלו מקבלי ההחלטות בישראל כפי שפעלו ולא ניתן לחזות את אופן פעולתם בעתיד. הן עוסקות במעטפת של תורת הביטחון ולא בתוכנה של תורה זו. במקום להבהיר את הנושא, הגדרות אלה מערפלות אותו.

אני מבקש לאפיין את תורת הביטחון של ישראל בעזרת עיקרון-יסוד אחד, שממנו נגזרים כל חלקיה האחרים של התורה, מעין זרם תת-קרקעי אסטרטגי, שכל החשיבה הישראלית על ביטחונה הלאומי שואבת את קיומה ממנו. עיקרון זה אמור לבטא את אבן היסוד בתובנה של מנהיגי ישראל לגבי אבטחת קיומה והשגת מטרותיה.

כל מנהיגי ישראל ב-54 שנותיה, קבעו, ביודעין ושלא ביודעין, את תורת הביטחון שעל פיה הם פעלו, על-פי תשובתם לשאלה:

האם מסוגל צה"ל להכריע בשדה הקרב את צבאותיהן של מדינות העימות, במחיר שהציבור בישראל מוכן לשאת, או שאין הוא מסוגל לכך.

את מושג ההכרעה הצבאית הם הבינו במשמעות שקבע קלאוזביץ: לשתק את צבא האויב. זאת אומרת - לפגוע בו קשה כל-כך עד שיחדל לתפקד, ולאכוף את רצונה של ישראל המנצחת על מדינות ערב המובסות ו/או על הרשות הפלשתינים ועל ארגוני הטרור הפועלים בתוכה. מנהיגי ישראל ומצביאיה גם לא הבינו שעיקרון השיתוק פועל לזמן קצר בלבד, ובנסיבות הסיכסוך הישראלי-ערבי הזמן קצר מאוד. מכאן, שמנהיגי ישראל הבינו כי אם צה"ל ישיג הכרעה צבאית נוסח מלחמת ששת הימים, ניתן יהיה גם להגיע להפסקת אש ארוכה עם העולם הערבי וגם להשיג ריבונות ישראלית על כל ארץ-ישראל המערבית. הפסקת אש ארוכה זאת עשויה ליצור דינאמיקה שתוליך במשך הזמן ליחסי שלום אמיתיים בין ישראל לעולם הערבי. את גובה מחיר ההכרעה, בעיקר בחיי אדם ובמשאבים כלכליים, הם קבעו באופן אינטואיטיבי, בכל תקופה על-פי ערכיה ותרבותה.

לשם הבהרת הנושא הרי חמש דוגמאות להכרעות צבאיות בהיסטוריה:

א) מרדף אברהם אבינו אחרי מלכי הצפון, כפי שהוא מתואר בפרק י"ד בספר בראשית. זה היה מהלך הכרעה שקבע במידה רבה את אופייה של הציוויליזציה האנושית מאז.

ב) ניצחונו של מפקד המרד היהודי, יהודה המכבי, בסתיו של שנת 165 לפני הספירה, בקרב אֶמָאוֹס, על כוח המשלוח הסלווקי, בפיקודו של הגנרל גורגיאס - ניצחון שהביא להקמת הממלכה החשמונאית ולבלימת תהליך ההתייוונות של היהודים, שאף היה תנאי הכרחי להיותו של ישו יהודי ולצמיחת הנצרות.

ג) התבוסה שהנחיל הצבא הגרמני לצבא צרפת ולכוח המשלוח הבריטי, במבצע "אִבְחַת המגל", במאי 1940. הכרעה צבאית זאת היתה שלב אחרון ותנאי הכרחי להתפתחות מלחמת העולם השנייה. הכרעה צבאית זאת שיתקה זמנית את האויב, כי היטלר איפשר לבריטניה למלט את צבאה מצרפת דרך דונקירק. בכך הוא גזר תבוסה על ארצו ואובדן על משטרו.

ד) ההכרעה שהשיגו בנות הברית על גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. הכרעה זאת אִפשרה להן לחלק את גרמניה ולקבוע את גורלה מבלי להתחשב ברצונם של הגרמנים;

ה. ההכרעה שהשיגו ארצות הברית ובנות בריתה באפגניסטן ב-2001. הכרעה זאת הביאה לחיסול משטר הטאליבן ולכינון משטר חדש בארץ זאת.

כאשר תשובתם של מנהיגי ישראל לשאלת-השאלות האסטרטגית לעיל היתה חיובית, הם קבעו מדיניות של הגשמת מטרות לאומיות-טריטוריאליות והתעלמו מערך היסוד של אי הגשמת מטרות לאומיות בכוח צבאי; וכאשר היתה תשובתם שלילית, הם קבעו מדיניות של פשרה וּוִיתור על שטחים חיוניים, מבחינת המטרות הלאומיות.

אני חוקר נושא זה במשך 40 שנה. ממצאי מחקרי מלמדים שתשובותיהם של כל הקברניטים הישראליים לשאלת-השאלות האסטרטגית, מדוד בן-גוריון, דרך לוי אשכול, מנחם בגין, יצחק רבין, שמעון פרס, בנימין נתניהו ועד אהוד ברק ואריאל שרון, היו בלתי מבוססות. מכאן, שתורת הביטחון של ישראל היתה מנותקת מן המציאות הביטחונית הריאלית, והיא היתה מבוססת על ניסיונם האישי המוגבל של הקברניטים, על שכלם הישר, על תחושותיהם, משאות הנפש שלהם ועל מיתוסים שהם אימצו באופן בלתי ביקורתי.

________________________
תיארתי וניתחתי ארבע הכרעות אלה בהרחבה, בספרי קריסה וליקחה - ממלחמת ששת הימים עד למלחמת דרום לבנון (מהדורה שלישית מורחבת), שרידות, 1999.

תאריך:  11/05/2002   |   עודכן:  11/05/2002
ד"ר אורי מילשטיין

משובי News1 בחירות 2019

מועדון הבלוגרים עוקבים: 550לקבלת רשימות אורי מילשטיין לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מה קובע את תורת הביטחון של ישראל
הודעות  [ 32 ] מוצגות  [ 32 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
אהוד
11/05/02 14:38
2
אורי מילשטיין
11/05/02 20:18
3
ארז רזניק
11/05/02 20:31
4
כנור שני
11/05/02 21:06
5
אורי מילשטיין
11/05/02 21:37
6
דורי
11/05/02 21:40
7
א.פ.
11/05/02 21:41
8
קובי מיכאל
11/05/02 22:03
9
אורי מילשטיין
11/05/02 22:03
10
אורי מילשטיין
11/05/02 22:13
11
אורי מילשטיין
11/05/02 22:18
12
בילי
12/05/02 00:34
13
אורי מילשטיין
12/05/02 06:02
14
בילי
12/05/02 08:54
15
שש שש
12/05/02 09:25
16
אורי מילשטיין
12/05/02 11:15
17
אורי מילשטיין
12/05/02 11:19
18
גיל
13/05/02 16:52
19
ניצה פלאי
13/05/02 21:56
20
מוטי
14/05/02 00:43
21
ראובן גרפיט
14/05/02 09:39
22
אורי מילשטיין
14/05/02 10:20
23
אורי מילשטיין
14/05/02 10:23
24
אורי מילשטיין
14/05/02 10:29
25
אורי מילשטיין
14/05/02 10:36
26
ראובן גרפיט
14/05/02 12:15
27
ראובן גרפיט
14/05/02 12:57
28
גיל
14/05/02 14:38
29
ד"ר נו
16/05/02 12:28
30
אורי מילשטיין
17/05/02 08:33
31
אורי מילשטיין
17/05/02 09:59
32
אורי מילשטיין
17/05/02 10:01

תגובות בפייסבוק


רשימות קודמות
מעילת הענק אשר התגלתה בשבוע שעבר בבנק למסחר, מעלה לדיון את הגורם האנושי אשר מביא עובדים ומנהלים לבצע מעילות כנגד הארגון. לעיתים המעילה מבוצעת לטובת המועל, לעיתים כסיוע לאחרים, במקרים אחרים המעילה מבוצעת בעקבות סחיטה או כחלק מהצורך של העובד לעמוד בתחזיות.
10/05/2002  |  רו"ח עופר אלקלעי  |  מאמרים
דברים בכנס לשכת עורכי הדין באילת (6.5.2002)
שתי אלטרנטיבות עומדות בפני הדרג המחליט במדינת ישראל בסוגיה כיצד להמשיך ולהדביר את הטרור המתמשך, על-רקע הפיגוע שהיה בראשון לציון ביום ג' (7.5.02).
הליך הרישום של פטנט מתחיל בהגשת בקשת פטנט. תאריך קבלת הבקשה ע"י משרד הפטנטים הוא התאריך הקובע. תאריך זה ישמש כנקודת ייחוס לקביעת חדשנות הפטנט; כל פרסום או פטנט באותו נושא אשר פורסמו לפני התאריך הקובע (פרסומים אלו נקראים "prior art") עלולים להקשות על תהליך הבחינה של הפטנט. במידה ומתברר כי הוגשה בקשה דומה ע"י ממציא אחר, הרי שהראשון שהגיש את הבקשה (מי שבידו תאריך קובע מוקדם יותר) הוא ה"זוכה".
הליך הרישום של פטנט מתחיל בהגשת בקשת פטנט. תאריך קבלת הבקשה על-ידי משרד הפטנטים הוא התאריך הקובע. תאריך זה ישמש כנקודת ייחוס לקביעת חדשנות הפטנט; כל פרסום או פטנט באותו נושא אשר פורסמו לפני התאריך הקובע (פרסומים אלו נקראים "prior art") עלולים להקשות על תהליך הבחינה של הפטנט. במידה ומתברר כי הוגשה בקשה דומה על-ידי ממציא אחר, הרי שהראשון שהגיש את הבקשה (מי שבידו תאריך קובע מוקדם יותר) הוא ה"זוכה".



בלוגרים נוספים ברשת 
דלקן אוניברסלי
15/03/2019  |  07:36  |  עמיר פרץ
בלי חלומות על אקזיט - לא היתה כאן תעשיית היי־טק
15/03/2019  |  07:24  |  סמי פרץ   |   סמי פרץ
"אני לא הנהג". האם גם אתם שיקרתם לווייז?
15/03/2019  |  07:21  |  רותם שטרקמן   |   רותם שטרקמן

איתמר לוין
אורי מילשטיין
איתמר לוין
פורומים
מדיני/פוליטי
ממשל
צבא וביטחון
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
האם חשיבה חיובית יכולה לרפא את הגוף שלנו
אור פרידמן
שמעון אייזנברג: "אלה האזורים המומלצים ביותר להשקעה בארה"ב ב-2019"
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט