News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 113,198  סלולר - 485,750
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
צבי גיל
צבי גיל
התופעה שמיעוט יכול לטרפד מדיניות ממשלה או להפילה הגיעה לשיא חדש    חבר כנסת שנבחר מכוח היותו חבר בסיעה מסוימת מחליט לפרוש ממנה ומצטרף לסיעה יריבה או מצביע איתה, זאת הפרה בוטה באמון ...
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ישראל צברה אחוזי אהדה גבוהים למרות היותה המדינה היחידה הזוכה לביקורת יומית של מחלקת המדינה, האו"מ, ה"ניו-יורק טיימס", "וושינגטון פוסט", לוס אנג'לס טיימס", CNN, NPR ואוניברסיטאות רב...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
תמר אברהמי (ילידת ישראל), שופטת בית משפט שלום.
שופטת בית משפט שלום    לסיפור המלא
ניצב אילן פרנקו (יליד 1954) ניצב בדימוס, סגן המפכ"ל לשעבר
ניצב בדימוס    לסיפור המלא
איש עסקים
ישראל זיו (נולד: 1957), מנהל ואיש עסקים. אלוף במיל'.
לכל הערכים במועדון+
אדריכלות בחסות


עיר הבנויה בחומרים ישנים, משרתת אמונה בלתי משתנה ואורך חיים חסר פשרות, עיר שבאה לשמר תרבות בדלנית, למנוע חידוש, ולמנוע חשיפה של תושביה למרכיבים תרבותיים אחרים

▪  ▪  ▪
קדחת בנייה מתרחשת באזורים טבעיים שהופכים לאזורים אורבניים בעלי אופי ייחודי. במקום שאין בו היסטוריה מיוחדת או קדושה ייחודית הוקמה עיר יהודית חרדית, אלעד.

עיר חדשה זו, לא נבנתה על חורבותיה של עיר הרוסה, וגם לא מטעמים אידיאולוגים של כיבוש השממה או יישוב הארץ. העיר נבנתה בגלל הדחף להתרחק, להתנתק מכל עיר פלורליסטית אחרת. זהו מקום שלא יהיו בו כור היתוך או חיי שכנות של תרבויות, מקום שבו השונה והחריג לא ימצאו חברים אוהדים.

הוקמה עיר חרדית שהפכה את היופי שבטבע הפראי לטבע מלאכותי האוצר בתוכו תכונות לא טיבעיות. הוקמה עיר מוגבלת בטקסטורה שלה, בתסיסותה ובסגנוניות שלה. נבנתה עיר מבודדת, ללא גירויים, ללא חידושים אסתטיים. זהו כרך ללא מתכת, ללא זכוכית, ללא צבעים.

עיר הבנויה בחומרים ישנים ומשרתת אמונה בלתי משתנה ואורך חיים חסר פשרות. עיר שבאה לשמר תרבות בדלנית, למנוע חידוש, ולמנוע חשיפה של תושביה למרכיבים תרבותיים אחרים המצויים בישראל של תחילת האלף השלישי.

מרחבים דתיים

הכוונה והאמונה בכוח העליון מצאה את ביטוייה בעבודת האל, שנעשתה במתחמים ומבני דת שונים. המאמין לא יכול לשהות בקביעות במקומות קדושים מרוחקים. הוא חייב בשאר הימים להתפלל ולעבוד את אלוהיו בסביבה פרטית יותר, במרחבים קטנים ואישיים. קיום המצוות כהלכתן יוצרות את הצורה של האדריכלות. הסביבה התהוותה למען מטרה זו ולכן יש לה אוריינטאציה דתית שגוברת על האדריכלות שיוצרת אותה.

מתוך השמרנות והאחידות הדתית נגזרו עקרונות אדריכליים דומים שיסקרו להלן, ולכן הדמיון הפונקציונאלי בין המבנים יוצר שעמום כבד והחלטי.

העשייה הדתית לא מתמקדת אך ורק בבית הכנסת או בבית המדרש, (הישיבה). המרחב הדתי מוצא ביטוי רחב ומשמעותי גם במקומות שאינם ציבוריים, כך שהמרחב הפרטי הפך גם הוא למרחב דתי.

האמונה וקיום המצוות מכתיבים סביבה המאפשרת את קיום המצוות ושאר הטקסים וההוראות הדתיות בבית המגורים, במעגלים משפחתיים מצומצמים, ובמעגלים חברתיים קטנים. עשייה כל שהיא, צריכה להיות נוחה ומעשית גם בבית, בחללים שבהם האדם נמצא רק עם עצמו (ועם המקום, כמובן) שכן תרי"ג המצוות המוטלות על כל יהודי מאמין, חייבות להיעשות בכל מקום ובכל שעה.

בערים ובשכונות חדשות בעלות אופי דתי-חרדי כדוגמת אלעד, בית שמש, בית"ר, מודיעין עילית או עמנואל ניתן לצפות בבירור את השפעת אורח החיים החרדי על המוצר הארכיטקטוני האחיד. דווקא העיר או השכונה המבודדות וההומוגניות, ולא מקום התיישבות בעל אופי אחר, מאפשרות לאדם הדתי לקיים את כל המצוות בקלות יחסית.

השירותים הקהילתיים והמרקם הפיזי תומכים בו. ניתן לחוש כי אופי המקום מתייחס להוראות התורה שבכתב וגם לתורה שבעל פה. הוראות אלו יוצרות סביבה ומבנים שסידורם ואופן תכנונם נובע כמעט אך ורק מהוראות החיים. אין שם כל מגמה לשנות דפוסי התנהגות.

למרות שפסי אספלט עוטפים את בתי העיר אלעד, אין בעיר זו תנועת כלי רכב. למרות שבערים אחרות יש מסחר לאורך הרחובות, באלעד אין רחובות מסחריים, לכן העיר שוממה ועיקר פעילותה מתבצעת בבתים. פעילות ציבורית ברחוב, למעט ילדים משחקים בגינות, כמעט ולא קיימת. לאורכה ורוחבה של העיר נשמר אופי האזור שמונחה על-ידי קטעים טקסטואליים ומייצר אינדווידואלים וסביבה בעלי אופי אחיד ודומה. האחד הוא הרבים והרבים הם האחד. למראית עין יש אחידות ויזואלית.

הבית הייעודי והיהודי

התכנון מכוון לצרכיה הייחודיים של האוכלוסייה החרדית. צרכים אלו כוללים: שמירת מצוות כפשוטה, דפוסי התנהגות ייחודיים בפעילויות בסיסיות כגון הכנת אוכל, אירוח, ודרכי לבוש. ישנה רגישות רבה לפרטיות והדגשת צנעת הפרט במיוחד בנושא הפרדה בין נשים לגברים, בנים ובנות. נושא גודל המשפחה החרדית וטווח הגילים שבה תופס מקום נכבד באופי הדירות שנבנות עבור משפחות אלו.

המשפחות במגזר החרדי מצויות בתהליך גדילה מיידי ומהיר ונשארות בשלב צמיחה זה תקופה ממושכת. נתונים משנות התשעים מצביעים על ממוצע של 7.6 ילדים במשפחה חרדית לעומת ממוצע של 2.7 ילדים באוכלוסייה הכללית. מצבם הכלכלי של מרבית המשפחות אינו חזק וזאת בעיקר עקב השילוב בין משפחה גדולה מאוד ולימודי תורה של הבעל מנגד.

אוכלוסייה צעירה מאוד, ריבוי הילדים ולימוד התורה על-ידי רוב הגברים מייצר באזורי המגורים, קומת קרקע מאוד פעילה. בתי מדרש נפתחים במפלס הכניסה למבני המגורים. נוצר מקום שאליו נשאבים בעלי המשפחות והגברים הרווקים שביניהם. כמו כן, מפלס הכניסה, (קומת הקרקע של המבנים) מכיל בדרך כלל ספסלים, ארגזי חול ושאר משחקי ילדים ואינו משמש כמקום חנייה לדיירי המקום, מיעוט מכוניות פרטיות מאפשר זאת. הפעילות של הילדים בחוץ, במזג-אוויר מתאים היא רבה ומגוונת ודגש רב הושם על איכות הסביבה לילדים.

בית הכנסת או בית המדרש נמצא בקומה הקרקע ומעליו דירות למגורים. לפי הגישה ההלכתית יש לדאוג שלא להשתמש בחללים שמעל לבית הכנסת או בית המדרש, בשימוש שאינו מכובד. למשל אין לקבוע שם מקום לשינה, קל וחומר שירותים. אבל אם הבניין נבנה כבית דירות ולאחר מכן הוחלט על הקמת מקום התכנסות דתית במפלס התחתון של הבית, לפי ההלכה, הדירות שמעליו לא "נתקדשו" ואין כל הגבלה על הדיירים שמעל בית הכנסת (רמ"א עפ"י מהר"י וייל).

אף על-פי כן, היו דעות בהלכה שכל "הרוצה לשמור את נפשו", רצוי שיתרחק מלגור מעל בית כנסת (כנה"ג, מ"א, ט"ז, משפטי עוזיאל מה"ת או"ח י"ט). ישנה תשובה ברמב"ם, שאפילו במקום שנבנה מלכתחילה לבית כנסת, מותר לעשות בעלייה שמעליו דירה למגורים. אבל צריך להקפיד כי לא יהיה כל שימוש לחלל שמעל לארון הקודש.

בכניסה לדירה טיפוסית בעיר חרדית, יכול שתהיה מבואה ובו מקום לתליית מעילים וכובעים. המטבח נשאר כחלל סגור. תרבות האכילה שונה מזו שבסקטורים אחרים. במטבח יהיו שני כיורים ממוקמים במרחק אחד מהשני, האחד למאכלי בשר והשני למאכלי חלב. האוורור במטבח צריך להיות מתוכנן ביעילות ודלת הכניסה למטבח תהייה גדולה, רחבה ונוחה למעבר. אפשר לראות כי פינות האוכל בכל הדירות מתוכננות כך שהן תהיינה גדולות ומרווחות בכדי להכיל שולחנות גדולים למשפחות הרחבות ולהתכנסויות בשבתות ובמועדים. פינות האוכל יכולות להיות ממוקמות בתוך המטבח או בחלל הצמוד לו.

למערכת החשמל של כל דירה יהיה שעון שבת. כך גם יהיה לחשמל שבחדר המדרגות. בבניין עם מעלית יש לתכנן הכנה למנגנון המתאים להפעלה אוטומטית בשבתות. "החרדים" שבין הדתיים אינם אוהבים את "מעליות השבת", לכן מכירת דירות בקומות הגבוהות יותר קשה (זאת, בניגוד לכך שמיקום דירות בקומות גבוהות נחשב כיתרון בחברה החילונית, ומחירן גבוה יותר).

בכל יחידת דיור יהיו שירותים כפולים (לפחות). כיור רחצה נוסף יהיה מחוץ לתא השירותים, בתוך גומחה, עבור נטילת ידיים. חדר המגורים (הסלון) בדירה של חרדים קטן יותר מחדר מגורים רגיל וזאת כי הוא אינו מיועד לישיבה משפחתית בטלה ונינוחה או צפייה בטלוויזיה. הוא מנוצל בעיקר להתכנסויות משפחתיות וחברתיות בשבתות ובחגים, ולעתים ללימודי קודש בערבים. בכל הדירות יש אפשרות לסגור את חדר המגורים ולהופכו לחדר שינה.

חדרי השינה מתוכננים כך שניתן יהיה לחלקם לחלקים קטנים יותר באופן זמני או קבוע. חדרי הילדים גדולים יותר מחדר ההורים וזאת בשל ריבוי הילדים, הוא מתוכנן כך שיתאים לפחות ל-3-5 מיטות.

בכל דירה שאיננה צמודת קרקע יש מרפסת סוכה, להבדיל מ"מרפסת שמש" המוצמדת לחדרי המגורים רבים בארץ. מרפסת הסוכה אינה מקורה כלל (כפי שמתבקש בהלכות ישראל), ויהיה בה מקום לצפות בחג הסוכות לעבר השמיים והכוכבים ללא הפרעה. מאחר ולא ניתן לבנות את המרפסות זו מעל זו, רבות מהן יוצאות מתוך חדרי השינה או המטבח, והן נראות כבליטות, גבשושיות חסרות סדר הנשלחות מהמבנה כלפי חוץ. במידה ויש מרפסות צמודות באותה קומה, צריך שיהיה קיר גבוה, לא שקוף, שמפריד ביניהן. מעקות המרפסות יהיה בד"כ פחות שקופים מאלה בבניין המיועד למגזר החילוני (וזאת מטעמי צנעת הפרט).

זהות ומחירה

למרות הסביבה החדשה, המקום מלא בתכנים עתיקים ואדוקים. הבנייה החדשה רומסת את העבר הפיזי של הסביבה הגיאוגרפית אך משמרת את העבר הרוחני ובונה לו אכסניה מתאימה. העבר התרבותי הדתי נשתל שוב ושוב במקום שתרבות חדשה אמורה היתה להתפתח ולשגשג. ההרגשה היא כי החברה החרדית מוכיחה שוב, כי אין לה יכולת או רצון לאמץ גישה חדשה וליברלית לחיים. יש להם את הרגשה כי כל שינוי או אפילו בחינה של שינוי עתידי מהווה פגיעה בשמרנות החרדית.

לחילוני יש הרגשה שאילו הוא היה חי במקום כזה, יהיה איום מיידי על החופש האישי שלו, מה שמכונה "כפייה דתית".

בכדי להיטיב עם אוכלוסייה הגדלה במהירות, הוועדה המקומית לתכנון ובניה באלעד אפשרה, למשפחות שגרות בדירתם למעלה משנה, להוסיף באופן עצמאי 25 מ"ר לכל דירה, מעבר למה שכבר אושר בתוכנית בניין העיר המקורית. נושא זה צריך להילקח בחשבון עוד לפני תחילת הבנייה וזאת בכדי למנוע אדריכלות שעליה יודבקו חדרים נוספים ללא כל קשר או המשכיות אדריכלית. בפי החרדים שיטה זו נקראת "הבית הצומח". שיטה זו תגרום לצפיפות עתידית ובנייה בלתי מבוקרת, שתשנה את האיזון התכנוני במקום רווי אוכלוסין זה.

החוויה בסביבה ובעיר של החברה החרדית הבדלנית והחשדנית, שונה מאוד מזאת שבעיר הליברלית, הפלורליסטית והפתוחה. היא למעשה מאיימת על הזהות הליברלית של רוב ערי ישראל. אנשים בעלי חזות חילונית אינם מסתובבים בחוצות הערים החרדיות, למעט פועלים זרים בעלי חזות מזרח-אסייתית. זאת בניגוד לאזורים חילוניים ופתוחים בהם ניתן להבחין במגוון זהויות רב. תושבי העיר החרדית אינם מעוניינים לחבר את עצמם אל החברה הדמוקרטית. במקביל, החברה החילונית אינה כמהה להתערבב בחברה החרדית. שכן החברה החרדית אינה חלק יצרני ומשתף בחברה הישראלית הטיפוסית, ואף מתנגדת לדמוקרטיה הפוליטית והמעשית.

אנשי דת מחליטים לעיתים מי יגור והיכן, איך יחולקו המשאבים ומביעים את דעתם גם בעניין מחירי הדירות. לדעתם הפוליטיקה היא רק כלי פוליטי שישרת אותם. אין היא מקבלת על עצמה עקרונות של שיוויון האזרח הן בחוץ והן בתוכה עצמה.

בעבר, ערים התפתחו סביב חבורות של אנשים שהגיעו מהפרוורים בכדי להקים מקומות עבודה חדשים שייצרו רווחים. אנשים שונים הגיעו לערים חילוניות במטרה למצוא מקומות תעסוקה בבתי חרושת, בתעשייה מרוכזת או בכל עסק יצרני אחר. תושבי הערים התמקדו בפיתוח משהו חדש והתחרו ביניהם על הספקת שירותים ומוצרים חדשים בעיר ומחוצה לה.

ערים חרדיות מתפתחות סביב הינזרות מסביבה אחרת, מאנשים אחרים. אין הם מחפשים לפרוץ את העתיד החדש, אלה לשמר את הישן והמוכר. באלעד אין שלטי פרסומת, קטנים או גדולים. ביטוי יצירתי אישי לא מקבל במה או מסך. מוזיאון, בתי קולנוע, תיאטרון או חלילה ספריה "כללית" (רגילה) אינם מקבלים כל חשיבות, מקום או תקציב.

בעיר אלעד, מסביב לרחובות הראשיים ישנם רחובות קטנים וטבעתיים המחלקים את העיקר לקהילות שכונתיות. בכל מגרש פנוי אפשר לראות פינת משחק ופעילות לילדים. אפשרות החנייה ברחובות הראשיים מוגבלת מאוד, ואין חנייה תת-קרקעית ברוב המבנים באלעד. כל מבני המגורים מצופים באבן בסגנון ירושלמי, מה שנותן לעיתים את ההרגשה הכבדה שיש בירושלים. יש בתי כנסת, מקוואות לטהרה, בתי ספר תוך ציון ההפרדה בין בנים לבנות. בשכונה של 2,000 משפחות יש 6-7 כיתות מקבילות בשכבה. ריבוי הכיתות המקבילות מדגיש שיש חוסר בבתי ספר ומרכזי לימוד לנוער בעיר החרדית.

בעיר רב-תרבותית התכנון נועד לספק מענה לצרכים רבים ודרישות שנובעות מהאופי השונה והמיוחד הנמצא בכל אדם ומאורח חייו של כל אדם ואדם. בעיר החרדית אלעד, כמו בשאר הערים החרדיות, נראה כי התכנון נועד רק לספק את הצרכים של אוכלוסיית היעד, יתאימו רק לתושבי העיר הדתית באופן מוחלט וללא כל שינויים והקלות. לא ימצא גוף או ארגון שיוכל לשנות את אופי המקום, כל שינוי ארכיטקטוני גורם לשינוי פונקציונאלי ובראייה דתית זה גורם לרעידת אדמה.

אורח החיים וסדר היום הקולקטיבי, יוצרים אדריכלות קבוצתית עם תכונות גנטיות משותפות. זוהי יצירה של סביבה ומחשבה מגודרת. שאינה נותנת תשובה הולמת לפרט, ליחיד. אדריכלות כזו מאחדת את כולם לכלל פשטני אחד. אורח חיים כזה מונע כל אפשרות ליצור משהו חדשני ואחר, כמצופה מכל תכנון יצירתי.

בעיר החרדית אופי ההתנהגות, שנקבעת על-ידי התורה, קובעת ומקבעת את אופי הסביבה ויוצרת חממה חד-תרבותית, מעטפות שמכילות תוכן פנימי דומה, חלום אחד וצפוי לכולם. משקפת אחת שדרכה רואים את אותו תוכן, פנימיות, למרות שינוי זווית הראיה. לרוב, האדריכלות סימטרית, כבדה ושמרנית, המרפסות קופצניות וממוקמות באופן אקראי. הקשתות המיובאות מודבקות ומאולצות על חזיתות המבנים. ההיסטוריה המיובאת מחזירה את התושב אחורה, "כמעט" למה שהיה, דומה למה שמוכר.

האבן יוצרת עומס וכבדות מנומנמת. האפרוריות של המקום שנובעת מחוסר צבעוניות ומאדישות לאסטטיקה יוצרת אווירה עצובה ואדישה. מבנים בעלי אופי פנימי או חיצוני דומה, שכפול מבנים, יוצרים סביבה או תחום של מבנים שמקלפים מהאדם את הרגשת הייחודיות שיש בו ולמקום שבו הוא גר. אולי בגלל כל הנ"ל, יש למקום טעם היסטורי למרות המבנים החדשים. שלא מרצון מתהווה אדריכלות מיגזרית, נקודתית.

אדריכלות בחסות הדת או כסות אדריכלית שניתנת לדת, נוצרה ללא שיח ציבורי, דיאלוג או אפילו חילוקי דעות בין המאמינים עצמם. מקובל לחשוב שדווקא בכרך הגדול, העיר, תהיה פריחה של תנועות חברתיות חדשות. בסביבה החרדית המתוכננת, העיר באה להגן על הקיים, להקיפו בחומה ולהציפו בחומרי שימור שלא יאפשרו קלקול אפשרי של תושביה. נוצר מרחב אחד, מרחב מוסר אחד שבא כביכול לעטוף את תושבי המקום מחטאי העיר החילונית.

למרות שהמחר לא ידוע ולא ניתן לנבואה, האדריכלות האדוקה קובעת את אופי המקום שאולי לא יתאים לאופן התנהלותם העתידי של תושבי המקום. מעשי האדם צריכים להיות מחושבים הן להיום והן למחר. האדריכלות הקשוחה וחסרת הפשרות, שנרקמה לפי רצונם של תושבי המקום המאמינים, נעדרת כל גמישות באופן השימוש בנפחים שהיא יוצרת. גמישות יצירתית, יכלה לחשוף את התושבים הדתיים, במסגרת מיגבלות הדת, דרך פריזמות אחרות, למשהו אחר.

כיום, לא משאירים אופציה למחר אחר, שונה וחדשני, טכנולוגי וקליל יותר. בסביבה חברתית פתוחה יותר, הסביבה מגבשת את אופי המקום, מעצבת את האדם ודרכי פעולתו או הפעלתו. בחברה רב-גוונית, רב-תרבותית, התכנים החדשים היצוקים לתוך הבניינים, התכנון המקדים והמעמיק ביחד עם המקום הבנוי, בונים אווירה, דפוסי התנהגות ואקלים תרבותי פלורליסטי מרתק. הסביבה היא כחומר ביד היוצר ולא כבולה בצבתות האמונה. בחברה שלא מסוגלת לפתח ראיה אחרת, גישה אחרת או השקפה אחרת, האדריכלות לבטח לא תהייה נועזת וחדשנית.

תאריך:  23/03/2004   |   עודכן:  23/03/2004
יוסי מטלון, אדריכל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
רק לפני שבועיים הכחיש שמעון פרס בזעם קר את השמועות על מגעים בינו לראש ממשלתנו. כנראה שלא כל התקשורת שמאלנית, כי מייד לאחר ההכחשה רואיין יוסף (טומי) לפיד ואישר שאכן מתקיימים מגעים כאלו. חכו לפואנטה.
22/03/2004  |  מושון ציזיק  |   מאמרים
כמו בסיפורי האימה הנבחרים, הגיע יומו של הגמד הרשע לקראת סוף הסיפור. השייח' יאסין התחיל כדמות דתית שביססה את החמאס בעזה והפך במשך השנים מדמות דתית למנהיג קיצוני, המטיף לפיגועים נגד ישראל ויהודים בכל מקום וכל שעה. ולא רק שעודד ודחף ואישר פיגועים הוא גם התגאה בהם. הוא היה אחראי אישית לפיגועים הקשים במלון פארק, בדולפינריום, ובמסעדת "סבארו" בירושלים, בחטיפתם ורציחתם של חיילי צה"ל - ולמרות שהיה משותק, לא נח ולא היה נרגע עד שיסולקו כל היהודים מישראל רבתי.
22/03/2004  |  עו"ד אברהם פכטר  |   מאמרים
בשבועות האחרונים אני מסתובב בתחושה של דה-ז'בו. הנה שוב המסע הציבורי נגד עקירת יישובים, שוב כרזות ומדבקות עם הצבעים המוכרים, שוב הסומק חוזר ללחיים והפעילים חוזרים לגן-הוורדים.
22/03/2004  |  צחי פנטון  |   מאמרים
ישראל מתעוררת הבוקר לבוקר חדש. שונה לגמרי מיום האתמול. שום דבר שהיה עד היום כבר לא יהיה אותו דבר. אתם יודעים מדוע? כי אתמול התאריך היה כח' באדר התשס"ד והוא לא ישוב לעולם.
22/03/2004  |  צחי פנטון  |   מאמרים
עקב החשיבות העילאית, שראתה המדינה בשילוב הנשים בשוק העבודה, חוקק בשנת 1954 ”חוק עבודת נשים", המסדיר את הזכויות המיוחדות של עובדת בתקופת ההריון וחופשת הלידה, ובמיוחד איסור הפיטורים בתקופות האמורות לעיל.
22/03/2004  |  עו"ד רבקה מקובר   |   מאמרים
סיפורים חמים(72 שעות)
איתמר לוין
5,000 שקל על שקר לבג"ץ
מירב ארד
תיעוד ראשון של ספינת המלחמה הרוסית מוסקבה לפני שטבעה
היום לפני
מנהלת העם בישיבה
ככה בונים מדינה [1948]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
תכשיטים לאישה - הכירי את המותג TZUFA
כתיבת המומחים
ד"ר אהוד מירון: "הקורונה יצרה אתגרים מיוחדים עבור אנשים על הרצף האוטיסטי"
יום הולדת
שרון עמירם 20/4
פרוקצ'יה אילה 20/4
שרצקי צבי 20/4
שגיא חגית 20/4
בן-זימרה אליהו 21/4
סיון טובה (2014-1947) 21/4
הכהן מנחם 21/4
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרכתב משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il