News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 492,834  סלולר - 625,770
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אורי מילשטיין
אורי מילשטיין  |  
ברית-המועצות הייתה הוותיקן של המפלגות הסוציאל-דמוקרטיות במערב ובישראל    החתרנות הקומוניסטית הפכה להיות לגורם חשוב בתרבות המערב וגם בישראל    התנגדות בארה"ב למעורבות אמריקנית במפרץ ה...
איתמר לוין
איתמר לוין
שיטת הבחירות בארה"ב מאפשרת תוצאה אנטי-דמוקרטית    האנשים המוכשרים לא מוכנים אפילו לחלום על-כניסה לפוליטיקה    שיטת בחירת השופטים מובילה לכך שלמחצית מהאמריקנים אין אמון בהם    השמרנות ...
אסף זמיר
אסף זמיר
נאום הבכורה של חבר הכנסת מטעם סיעת כחול לבן בישיבה השישית של הכנסת ה-22 [ו' בחשוון תש"ף, 04.11.2019]
העוני עלול לעבור בירושה [צילום אילוסטרציה: יונתן זינדל, פלאש 90]
יוסי דהאן, סראב אבו-רביעה
סגירת מוסדות החינוך שללה מקרוב ל-400,000 ילדים נזקקים את הארוחה החמה היומית היחידה שהם מקבלים - וזה בנוסף להישארותם מאחור בלימודי הזום    כל זה קורה דווקא בעיצומו של משבר כלכלי מחרי...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
רועי בלכר [צילום: תמר מצפי, גלובס]
עורך דין
רועי בלכר, (נולד: 1970) עורך דין ישראלי. שותף מייסד במשרד עורכי הדין KRB.
גורי אלפי [צילום: רונן אקרמן]
קומיקאי, שחקן
גורי אלפי (נולד: 18 בספטמבר 1976), ישראל. קומיקאי, שחקן, זמר, במאי ויוצר טלוויזיה ישראלי.
מגי אזרזר [צילום: איציק בירן, יח"צ]
שחקנית
מגי אזרזר (נולדה: 10 בספטמבר 1986), שחקנית ישראלית. שמה המלא: מרגלית אזרזר סבג.
לכל הערכים במועדון+
הדובדבן החדש בפרשת שבס
 קישורים
  הקזינו של שבס

  שבס בערעור שהגיש: הורשעתי על-יסוד תמיהות חשדות וספקולציות של השופט

  הפרקליטות ערערה לבית המשפט העליון בבקשה להרשיע את שבס באישום נוסף

  הפרקליטות השב"כ והצנזורה יתאמו הטיפול בבקשות לצווי איסור פרסום

בעוד שבועיים ידון בית המשפט העליון בערעורים שהוגשו בפרשת שבס; זה הזמן לבדוק את התנהגותה המוזרה של הפרקליטות בפרשה, ועל בסיס מה באמת מנכ"ל המדינה (בדימ.)

▪  ▪  ▪

זוכה משבעה מתוך שמונה

פתח דבר

"פרשת שבס" עומדת בימים אלה בפתחו של בית המשפט העליון. ביום 13.9.01 ידון בית המשפט בערעור שהגיש שמעון שבס על הרשעתו בניסיון לקבל שוחד; ובערעור המדינה המבקשת להרשיעו באישום נוסף בעבירה של הפרת אמונים. השופט אליהו מצא, הידוע כאחד המדקדקים (שגם קוראים את החומר), הוא שיעמוד בראש ההרכב שידון בערעורים.

הפרשה עצמה זכתה לכיסוי נרחב. לא במעט נוכח התנהגותה של התביעה, שעמדה על הטלת חיסיון גורף על חלק ניכר מפרטי הפרשה. בכך הצליחה התביעה להעצים את חומרת המעשים שייחסה לשבס, ולגרום לעניין ציבורי רב מהרגיל בפרשה. העובדה ששבס הורשע בסיכומו של עניין באישום הבטל בשישים ביחס לאישומים שהוגשו נגדו, לא גרם לפרקליטות לגזור על עצמה קצת צניעות. להיפך: הם נתפסו לאישום שנותר שבו הורשע שבס, משל תפסו בבגדו את אחד העבריינים הגדולים במדינה וכאילו זכו בכל הקופה.

בכתבה כאן נדון במעשים המיוחסים לשבס. נביא כאן פרטים חדשים, ונצביע על התנהגותה המוזרה של התביעה בשלבים השונים של הפרשה.

האישומים

כדי להעמיד את הדברים בפרופורציות הנכונות, נזכיר כי כתב האישום כנגד שבס כלל שמונה אישומים, בכמה פרשיות. העיקריים שבהם: פרשה עם מדינה זרה (טיוואן, כך על-פי פרסומים זרים); קבלת שוחד אישי ממשה שטרן וניסיון לקבל שוחד מקבוצת משקיעים שיוצגה בפני שבס על-ידי משה שטרן; שיבוש הליכי חקירה בגין דברים שאמר לראש המוסד היוצא שבתאי שביט, וקבלת כספים שלא כדין מהאחים שולדנפרי.

שבס זוכה משבעה אישומים והורשע באחד. שבס זוכה גם מהאישום שנראה בתחילה כמרכזי, שבו הואשם בקבלת טובות הנאה בהיקף של עשרות אלפי דולרים מאיש העסקים משה שטרן, בעת שכיהן בתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

השופט אדמונד לוי שמונה בראשית החודש לכהונת שופט בית המשפט הלעיון, זיכה את שבס מאישום זה, וקיבל את הנימוק לפיו מדובר בחברות של 40 שנה - שבמסגרתה הועברו הכספים. השופט קיבל גם את דבריו של שטרן, לפיהם הוא ויצחק רבין הכירו היטב והיו ביניהם קשרי ידידות במשך שנים. בכך שלל למעשה בית המשפט את הטענה, כאילו שטרן נזקק לשבס כדי שיפתח בפניו את הדלתות כדי להיפגש אישית עם רבין.

כאמור, השופט אדמונד לוי הרשיע את שבס בניסיון לקבל שוחד. על-פי גזר הדין, לשבס הובטחו חלק בבעלות או ברווחים של חברת השקעות טיוואנית העתידה לקום, ובתמורה טיפל בקידום הזמנת נשיא טיוואן לישראל, לפגישה עם ראש הממשלה יצחק רבין, וזאת ללא ידיעתו של רבין עצמו ומבלי לקבל את אישורו לכך. השופט קבע עוד, כי שבס הפר את אמונו של רבין, בכך שלא גילה את אוזנו ביחס לאותו מניע אישי, כביכול, שהיה לו באותה יוזמה עיסקית. התביעה טענה כי שבס אמור היה לקבל חלק מרווחים עתידיים בסכום כולל של כ-20 מיליון דולר.

השופט אדמונד לוי העדיף את עמדתה של התביעה, על-פי עדותם של שורה של אישים, שטענו כי לא ייתכן כדבר הזה - ששבס פעל בדבר כזה מאחורי גבו של רבין. השופט לוי ביטל למעשה בכך את דעתם/עמדתם/עדותם של שורה של אישים, ובהם שמעון פרס, דני יתום, שבתי שביט ויעקב פרי, שהעידו מפורשות (איש איש כפי חלקו וידיעתו): לא היה כדבר הזה, וגם לא ניתן להזמין ראש מדינה לפגישה עם רבין, מבלי לקבל מראש את הסכמתו לכך.

הרשיע, החמיר

החיסיון

אחד הדברים המוזרים שאירעו בפרשה, הוא התעקשותה של התביעה במשך זמן רב מאוד, לאסור פרסום פרטים רבים שהועלו בכתב האישום ובחומר החקירה.

אין מדובר רק בשמה של המדינה ששמה נאסר לבקשת התביעה בצו בית המשפט (המדובר בטיוואן, לפי פרסומים זרים), אלא גם בשמם של אישים המעורבים בפרשה (כעדים), ובהם: שבתאי שביט, שבתאי דובדבני, נורמן שקולניק ואחרים.

על התנהגותה המוזרה של הפרקליטות יכול אנוכי להעיד, מידיעה אישית. ארבע פעמים פניתי לבית המשפט, בבקשה להסיר צווי איסור פרסום בפרשה - פעמיים לבית המשפט המחוזי בירושלים; ופעמיים לבית המשפט העליון. באותם דיונים הביע עו"ד צבי קלנג (התובע בתיק שבס) בשמה של התביעה עמדה נחרצת כנגד ביטול צווי איסור הפרסום. הנימוק המרכזי שהעלתה התביעה: חשש מפגיעה ביחסי החוץ של המדינה, אם יפורסמו אותם פרטים כמוסים כביכול. התביעה גייסה עדים אפילו מהמוסד, כדי לשכנע את בתי המשפט בצורך להשאיר את הצווים על כנם ולמנוע מהעיתונות לפרסם את שמות העדים ופרטים נוספים הנוגעים לפרשה.

בסופן של כל אותן ישיבות קיבלו בתי המשפט - ששוכנעו מדבריו של עו"ד קלנג ומדברי העדים שגייס, כי אכן קיים חשש לפגיעה ממשית ביחסי החוץ של המדינה אם חלילה וחס יפורסמו הפרטים האסורים. הם קיבלו על עמדת התביעה ודחו את הבקשות שהגשתי לביטול צווי איסור הפרסום (למעט חלק מהפרטים ששוכנעו לפרסם).

בכל אותם הליכים, טענתי שוב ושוב, כי התביעה מציגה נימוקים בלתי ענייניים, וכי אין כל חשש אמיתי לפגיעה ביחסי החוץ של המדינה, שהרי עיקרי הפרשה כבר פורסמו, ובוודאי שהם ידועים למדינות המעורבות בכך (לראשי סין ואותה מדינה). לכן, טענתי שוב ושוב, אין טעם באיסור פרסום של פרטים שכבר פורסמו, ואפילו נמסרו ו/או נאמרו אישית לראשי אותן מדינות מעורבות.

עמדתי אז על דעתי, לפיה התביעה מציבה למעשה מכשולים, מתוך שיקול זר: כדי לסכל ביקורת, בזמן אמת, על מעשיה ו/או מחדליה בפרשה. שכן, עקב צווי איסור הפרסום, לא ניתן לבקרה בגין הימנעותה מהגשת אישומים כנגד חשודים אחרים (אם אכן נעשתה קנוניה מאחורי גבו של רבין); ובמקביל - להציג את הודעותיה ופעולותיה המוזרות בחלק מהעניינים. בית המשפט, שהאמין לנציגי התביעה, העדיף את דעתה.

והנה לאחרונה, עם הרשעתו של שבס במה שהורשע, הפכה התביעה את עמדתה, שלא לומר חזרה בה מכזביה. הפרקליטות ובא-כוחה, עו"ד צבי קלנג, הודיעו לבית המשפט כי הם אינם מתנגדים עוד להתרת הפרסום, למעט שמה של אותה מדינה (טיוואן, כאמור). כל טיעוני התביעה הקודמים על חששה מפני פגיעה ביחסי החוץ של המדינה, אם יפורסמו כל אותם פרטים ושמות, שהיו כביכול כמוסים, נעלמו לפתע.

במצב דברים רגיל, ניתן היה לחשוב, כי התביעה מבצעת נסיגה טקטית - לאחר שנוכחה כי היא לא תוכל להחזיק עוד ולאורך זמן בצו איסור פרסום. אלא שבדיקת הפרשה בכללותה מעלה חשש רציני, לפיו הסיבה האמיתית להתנהגותה (כזביה) של התביעה, היה רצונה להציג את הנאשם - שמעון שבס, בפני בית המשפט, כנבל ומושחת, שבשל תאוות בצע לא נרתע - מטעמים אנוכיים כביכול - מקידום עיסקה גם כאשר מדובר בעיסקה העלולה לפגוע ביחסי החוץ של המדינה עם סין (שהתנגדה לעיסקה עם המדינה הזרה). בדרך זו ביקשה התביעה להגדיל את הסיכויים להרשעתו של שבס.

ואכן, הן בהכרעת הדין והן בגזר הדין, נתן השופט אדמונד לוי ביטוי ממשי לכך, כאשר הציג את העיסקה שתוכננה ואת ביקורו של נשיא אותה מדינה (טיוואן) בישראל, כמעשים שנעשו תוך סיכון יחסי החוץ של המדינה, וזאת מתוך מניע אנוכי - ניסיון לקבל שוחד.

ובמילים פשוטות: הצל הכבד שהטילה התביעה, שימש בסופו של דבר ככלי בידי התביעה לתבוע את הרשעתו של שבס, ובידי השופט - להחמיר עימו, עד כדי הרשעתו בניסיון לקבל שוחד, ובהטלת עונש חמור במיוחד: שנתיים מאסר בפועל, בגין ניסיון לקבל שוחד, מעיסקה שלא יצאה אל הפועל, ומשותפות שלא באה אל העולם.

הפתק

כתב האישום והכרעת הדין של השופט אדמונד לוי ייחסו לשבס ניסיון "לתפור" עיסקה ב-1994 תמורת ביקור נשיא אותה מדינה.

על-פי מה שנפסק, אנשי העסקים נורמן שקולניק ושבתאי דובדבני הם האישים שייצגו ו/או עמדו בצד אותה מדינה. במסגרת אותה עיסקה, התחייבו תאגידים בראשם ראשי אותה מדינה (טיוואן, כאמור), לבצע עיסקות ביטחוניות בישראל - הסבת מטוסי נוסעים, הקמת מרכז תחזוקה, רכישת טילים וציוד מכ"ם וכו'; וכן לבצע עיסקה אזרחית - היא-היא קרן השוחד כביכול - במסגרתה יקימו ראשי אותה מדינה ואנשי עסקים הקשורים אליהם חברת השקעות חדשה (שתפעל כקרן הון סיכון) בסכום של 40 מיליון דולר לשנה במשך 5 שנים (סה"כ 200 מיליון דולר). ניהול קרן זו יבוצע על-ידי חברה חדשה שתוקם, כך נטען, וברווחיה יתחלקו נורמן שקולניק, שבתאי דובדבני, עו"ד יהודה לוי, ומשה שטרן - שיעביר מחצית מרווחיו הוא לשבס. דבר זה נוגד אגב את החוזה היחיד הקיים, לפיו דובר על הזרמת 40 מיליון דולר לשנה, במשך שלוש שנים ובעמלת ניהול בשיעור של %2 לשנה.

איש העסקים משה שטרן, הוא שאמור היה לעמוד בראש אותה חברת ניהול שתבצע את מלאכת ההשקעות בישראל, ולפי התביעה - שבס אמור היה לקבל %50 מדמי הניהול שיקבל שטרן. באופן מוזר למדי הציגה התביעה עניין זה, כאילו מדובר ב-%10 מתוך 200 מיליון דולר, היינו: 20 מיליון דולר, ואילו שבס - הוא הוצג כמי שחלקו ברווחים יגיע איפוא ל-%50, וכמי שחלקו ברווחים עתיד להסתכם ב-10 מיליון דולר. לא פחות. בכך סומן שבס כאחד הפקידים הבכירים בזרועות הממשל, שנתפס בקלקלתו.

נזכיר כאן, כי באותו שלב דובר רק במו"מ, אותה קרן הון סיכון לא הוקמה, אותה חברת השקעות (ניהול) גם היא לא הוקמה, ובכלל - אותה עיסקה וביקור של נשיא טיוואן בארץ לא יצאו אל הפועל. ובמילים פשוטות: המדובר בביצה שלא נולדה.

ובכל זאת: כיצד אירע שהתביעה ייחסה לשבס אשמה זו?

בתום המשפט התברר, כי שבס הורשע בגין "פתק" שכתב שבתאי דובדבני. המדובר בפתח מתוך מחברת, כמותה החזיק דובדבני רבות. באותו "פתק" כתב דובדבני, בין היתר: "פואד - %50 משה".

שבתאי דובדבני - שאגב הוא שהציג פתק זה בפני החוקרים - נשאל שוב ושוב בחקירתו ברשות ניירות ערך לפשר הדבר. הוא ציין, כי "פואד" הוא בעצם שבס. יחד עם זאת, הוא טען כי רשם כך כמו שהוא רושם תמיד הערות לעצמו; ועיקר העיקרים: הוא אינו זוכר מדוע רשם זאת ועל בסיס מה. דובדבני חזר על גירסה זו גם בבית המשפט, אך הוא לא הצליח להיזכר היכן שמע זאת, ובמיוחד - היכן סוכם ששבס יקבל חלק מרווחי אותה חברת השקעות שעתידה לקום. הרושם שאימץ השופט מדבריו של דובדבני, כי הוא אכין רקח תבשיל זה יחד עם שטרן ושבס, ולכן כתב %50 "פואד".

גם נורמן שקולניק, שהוביל את העיסקה עם הטיוואנים, לא ידע להסביר זאת במשפט. שבס ושקולניק לא נחקרו בנושא זה ברשות ניירות ערך, מה שעשוי ללמד כי אפילו ברשות ניירות ערך לא נתנו לפתק זה משקל כזה, שיכול לשמש עוגן להרשעה. שבס ידע על כך אישית לראשונה, בעקבות חשיפת אותו פתק מתוך אותה מחברת, בכתבה שפרסמנו כאן במדור זה זמן רב לפני שהחל המשפט.

הפתרון

החידה שנותרה גם לאחר המשפט, היא על בסיס מה רשם שבתאי דובדבני את שרשם. אחרי הכל, מהכרעת הדין ומגזר הדין ברור, כי על סמך פתק זה במיוחד, החליט השופט לוי להרשיע את שבס.

לכן ניכרת לפתרון החידה הזו חשיבות מיוחדת. אחרי הכל: לא עניינו של שבס לבדו תלוי בכך. הדעת נותנת, כי במדינה מתוקנת לא יורשע אדם על בסיס מה שאמרו ו/או כתבו "שני קונילמלים", כפי שהגדיר זאת אחד הנוגעים בדבר.

הטיעון שמעלה שבס, באמצעות באי-כוחו עורכי הדין דב ויסגלס, מיכה פטמן ואסי שריב: לא ייתכן מצב, שבו אדם משיח עם חברו, ומייחס תמורה/טובת הנאה כלשהי למישהו שלישי - ואחר-כך יימצא עצמו אותו צד שלישי מואשם בפלילים.

כדי למצוא מענה לחידה זו, פניתי באחרונה לשניים מהאישים המעורבים. המדובר בשבתאי דובדבני ובנורמן שקולניק.

אחד הפרטים המסקרנים הוא, מדוע כונה שבס "פואד". בשיחה עימי הסביר דובדבני, כי הוא נוהג לבצע רישומים באופן רגיל, ולתת כינויים לכל מני אנשים. כך הוא נוהג עוד מעת שרותו הצבאי. דובדבני ציין, כי הוא הדביק כינויים באותו עניין גם לאחרים, ובהם ליוסי ביילין ולשמעון פרס. אם כך, אמר: גם נגדם יגישו כתב אישום?

וכיצד מסביר דובדבני את שכתב? לדבריו, הוא כתב זאת לאחר ששמע רעיון זה משקולניק: "אמר את זה נורמן שקולניק. אני לא זוכר בדיוק מה היה. הוא אמר את זה בטון כזה, נזכרתי שהוא רצה להעלות את העמלה שלו. בכל מקרה - בבית המשפט לא אמרתי את זה. שכחתי. כשעשו לי ריענון בפרקליטות, לא עברתי על זה. גם הסניגורים לא העלו את זה. חשבו שזה לא רציני. נורמן שקולניק - הוא החליט שהוא לא זוכר כלום. אבל הוא כן זוכר, שאני תמיד כותב. ישבתי אצלו, בבית, וכתבתי את זה".

דובדבני מסביר לראשונה, כי התרשומת שערך נועדה לייצור מצג כוזב כלפי הטיוואנים, כדי להוציא מהם עמלות בשיעור גבוה יותר; היינו - להראות להם כאילו יש הוצאות גדולות יותר בגין הוצאת העיסקה אל הפועל, וזאת כדי שישתכנעו לשלם להם (לדובדבני ולשקולניק) עמלות בשיעור גבוה יותר: "עשינו חשבונות איך אפשר להוריד את חלקם של המתווכים [מאותה מדינה, י.י.] ל-%40. אבל זה, בזמן החקירה, לא ידעתי לפרש זאת. אין מילים. זה לא כתוב. בחקירה אמרתי שאני לא זוכר".

דובדבני מסביר מדוע הוא אומר זאת עתה: "לא אמרתי את זה באף מקום. רק אחרי ההרשעה. זה הציק לי. ניסיתי לשחזר את העניין, ואז הגעתי למסקנה שזה משהו אחר. נורמן היה משמיץ את משה שטרן. הוא כל פעם היה אומר: בטח משה שטרן יתחלק עם שבס, ואנחנו נישאר בחוץ. הוא האשים את שטרן בהכשלת העיסקה [הגדולה, הביטחונית, י.י]. אם היו שואלים את נורמן בחקירה, הוא היה אומר את זה. היום - יכול להיות שהוא יגיד שהוא לא זוכר. בזמן החקירה, אמרתי להם בוודאות שנורמן אמר לי. אמרתי להם שיכול להיות שנורמן משמיץ את שטרן [כאילו הוא מתחלק עם שבס, י.י.]. במשפט, לא הגישו את העדות ברשות ניירות ערך. אם היתה מוגשת ההודעה, אני חושב שהשופט היה שואל למה לא חקרתם את שקולניק".

דובדבני אמר עוד, כי הוא הציע לעו"ד צבי קלנג להביא פרטים אלה לבית המשפט אך עו"ד קלנג דחה את ההצעה.

גירסתו של נורמן שקולניק טעונה עוד יותר. לדבריו, הוא לא הכיר אישית את שבס, ולא שוחח עימו מעולם על פרטי העיסקה, ולכן לא יכול היה להבטיח לו מאומה וגם יכול היה לדעת אם יש לשבס חלק כלשהו בעיסקה.

ובמילים פשוטות: בידי שקולניק אין כל הוכחה, כאילו שטרן מתחלק עם שבס ברווחים, מה שמעמיד באור שונה את רישומיו של דובדבני. העולה מכך: דובדבני רשם לכאורה, לכל היותר - לגישתו - דברים שהעלה שקולניק, למרות ששקולניק העלה בעצם הרהורים/רעיונות, ולא פרטי הסכם או מידע אמיתי.

שקולניק מסביר, כי לפי טענת התביעה חברו הוא (שקולניק) ודובדבני, יחד עם יהודה לוי ושטרן, כדי לשתף את שבס ברווחים - תמורת סיועו להוצאת העיסקה אל הפועל. דבר זה אינו נכון, אומר שקולניק ומנמק: "אני, כל העניין של המחברת הוא, אני לא יודע מאיפה היא צצה. אף פעם לא הביאו לפני עיני. יותר מאוחר שמעתי שהיה דבר כזה. לא נתתי לדבר כזה לקרות. לא היה ולא נברא".

שקולניק מסביר, כי חלקו היה בעיסקה הביטחונית הגדולה, ובה (וברווחים ממנה) הוא לא רצה לערב שום גורם. "לא רציתי להגיע למצב שיבקשו ממני עמלות, ולכן לא רציתי לבקש מהם עמלות. השופט שאל אותי - אתה דיברת על עמלה לשבס באיזה שהוא שלב? עניתי, אף פעם לא".

סוף דבר

בית המשפט הוא שיפסוק האם ביצע שבס עבירה של ניסיון לקבל שוחד בפרשה זו, כמו גם בערעור שהגישה התביעה - המבקשת להרשיעו גם בקידומה של עיסקה ברחובות אותה הובילה קבוצת שולדנפרי.

בית המשפט יצטרך, מטבע הדברים, להתייחס במיוחד לסוגיה הבאה, ולפסוק האם הגנתו של שבס לא קופחה מראש: האם ניתן להאשים את אדם (שבס) ולהרשיע בהעלמת מידע מרבין (ז"ל) ומפעילות מאחורי גבו של רבין תוך שיקולים זרים, ובכלל - בניהול ציר מדיני-ביטחוני מול אותה מדינה, וכל זאת מבלי שניתן, לצערנו, לשאול את פיו של רבין.

תאריך:  31/08/2001   |   עודכן:  31/08/2001
יואב יצחק
מועדון הבלוגרים עוקבים: 1913 לקבלת רשימות יואב יצחק לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
השר אפרים סנה פועל מאחורי הקלעים למינויו של יוסי שניר למנכ"ל רכבת ישראל, במקום עמוס עוזני; השר סנה - המוכר כאיש נעים הליכות - פועל כאן ברגל גסה כדי להשיג את מבוקשו.
28/08/2001  |  יואב יצחק  |   מאמרים
על אף מגוון האסטרטגיות בהן נקטו חברות שונות כדי לכבוש עוד שווקים באינטרנט, נמצא במהלך כזה תמיד שלושה מרכיבים עיקריים: טכנולוגיה - כלומר הימצאות תשתית טכנולוגית מתאימה למה שרוצים לעשות, יצירתיות ולקיחת סיכון. מהלך מוצלח צריך להישען לפחות בראשיתו על מאגר לקוחות קיים, וכן להשיק לתחום (מקוון או לא מקוון) מוכר לאתר/חברה. נשמע מסובך? הנה כמה דוגמאות מוצלחות לכאלה שעשו זאת, ובגדול.
26/08/2001  |  עידו לוי, מנכ"ל  |   מאמרים
בימים אלה אנו עדים לתהליך ההתפכחות אותו עובר שוק ההיי-טק בכלל וענף האינטרנט בפרט. בימים בהם משקיעים כבר לא משקיעים, חברות נסגרות, עובדים מפוטרים, נשאלת השאלה: "אינטרנט - האם בכל זאת?".
26/08/2001  |  גיא בר-נתן  |   מאמרים
דני מנהל את חברת "אייק ונצ'ורס" כבר חמש שנים. הם מעסיקים 350 עובדים ויש להם יחסי ציבור מצויינים. פעמיים בחודש דני מופיע במדורים הכלכליים ובארכיון העיתון הכלכלי אפילו יש ציור שלו, אותו הם מפרסמים מדי פעם.
26/08/2001  |  גיא שמואלי  |   מאמרים
שאיפותיה של מצרים להוות גורם מוביל בעולם השלישי, בעולם המוסלמי ובעולם המערבי, היוו אבן פינה של מדיניותה מאז תקופתו של נאצר (תורת המעגלים) וזו אכן עשתה כל שניתן כדי לנסות, תוך הצלחה לא מבוטלת, לממש קווים מנחים אלה שהיתווה שליטה הראשון.
26/08/2001  |  אהרון בוך  |   מאמרים
סיפורים חמים(72 שעות)
איתמר לוין
נתניהו חייב ללכת. אלה הסיבות
יואב יצחק
נתניהו פוחד מתקציב שיבריח מצביעים
היום לפני
האדמו"ר מפיאסצנה
אש קודש [1943]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
תכנוני מס והעלמות מס במאה ה-21
איל גלבר
עופר לוין: "פרויקט מולאן מדגיש את הבלתי מוגדר והבלתי גמור בכל יצירת אמנות"
יום הולדת
משיח משה 24/10
שילון דן 24/10
שריד יוסי 24/10
זפט יהודה 24/10
גלפז חיים 24/10
ג'ראיסי ראמז 24/10
קורן ישי 24/10
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il