News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 425,091  סלולר - 330,670
   |   15:07:40
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
"קסת מלאה בחוכמה" [צילום: יהודה יפרח]
פרופ' אביעד הכהן
לאורך עשרות שנות הקריירה העשירה שלו, בנה מאיר שמגר כמה בתים - הן משפטיים והן פיזיים. לצד זאת, הוא הצטיין בשיטתיות וניהול מסודר, והיו לו אפילו הבזקים של הומור
יואב יצחק
יואב יצחק
ליברמן אומנם מונע משיקולי נקם בנתניהו, אך הוא מוגבל גם נוכח פחדיו-הוא; לכן הוא לא מצטרף לממשלה בראשות נתניהו או בני גנץ    על-אף היותו לשון מאזניים, ולמרות שהוא מאותרג ע"י הפרקליטות...
האם היחסים התערערו [צילום: פלאש 90]
מיקי אהרונסון
מוסקבה אומנם לא מונעת מישראל לתקוף מטרות אירניות בסוריה, אך לא תאפשר פגיעה בנכסים החשובים לה. היא גם מצפה לקבל מישראל תמורה בעד ההיתר דה-פקטו לפעול נגד אירן
איתן קלינסקי
איתן קלינסקי
במפגשים עם תלמידי לשעבר ברוסיה ובבלארוס גיליתי שרבים מהם מצביעים לישראל ביתנו    למרות שרובם השתלבו היטב בחברה הישראלית - למעלה ממחצית מהם מצביעים לישראל ביתנו    מה הסיבה לכך?
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
גרסטל. בוררת [צילום: פלאש 90]
בוררת ומגשרת
הילה גרסטל. ילידת 13.6.1955, ישראל. נשואה לראובן ולהם שני ילדים.

ב-1973 סיימה את לימודיה התיכוניים בתיכון עירוני בהרצליה. בשנים 1975-1973 שירתה בצה
איתן ששינסקי [צילום: פלאש 90]
כלכלן
איתן ששינסקי (נולד: 29 ביוני 1937), כלכלן ואיש אקדמיה ישראלי.
תום שגב [צילום: AP]
סופר, עיתונאי
תום שגב (נולד: 1 במרץ 1945), עיתונאי, פובליציסט והיסטוריון ישראלי.
לכל הערכים במועדון+
הזרמת כסף ציבורי לאוניברסיטת ת"א - החמצה היסטורית

הרשלנות המדהימה והבזבזנות המכוונת הביאו את אוניברסיטת ת"א לפי פחת, אך עדיין בידי האוניברסיטה עצמה לנקוט בפתרונות כלכליים ומנהליים, שהם גם יצירתיים וחינוכיים; בינתיים, נשיא אוניברסיטת ת"א מגיב באטימות ויהירות-טיפוסית להצעות כאלו, שהועברו דרך חברי ועדת החינוך של הכנסת

▪  ▪  ▪
שאל את האיש ברחוב מי משלם את הקמת בנייני הפאר באוניברסיטה, וודאי יאמר לך - התורמים. בנין גילמן נתרם ע"י מר גילמן, ואודיטוריום סמולארש - ע"י מר סמולארש. ובכן, אמת - אבל חלקית בלבד. כי האוצר (ציבור משלמי המיסים) נותן "מאצ'ינג" לכל תרומה כזו: על כל דולר שנותן מר סמולארש, נותן גם משלם המיסים דולר. לכך יש להוסיף את עלויות האחזקה של הבניינים הללו, כאשר בניינים מפוארים ומסוגננים, המהווים לעיתים קרובות אנדרטות לאדריכליהם יותר מאשר פתרונות פרקטיים, צורכים עלות אחזקה יתרה (כגון בשל מיזוג אוויר בבנייני זכוכית).

אך בזאת לא די. מעטים מאד, אף בחוגי האקדמיה, מודעים לכך שבפרויקטי בנייה כאלה תמיד חלות גלישות, גלישות בביצוע לעומת תיכנון, ובעיקר גלישות בלוחות הזמנים, שמשמעותן היא גלישה תקציבית. העוקץ הוא, למעשה, לא בעצם קיומן של הגלישות: אלו אינן שונות במהותן, אלא רק בהיקפן, מהגלישות המוכרות לכולנו בכל עבודת שיפוצים ביתית. העניין הוא שהגלישות התקציביות אינן ממומנות ע"י התורם או האוצר, שנתנו כבר את שלהם. לא נותר להן אלא להיות ממומנות מתקציבי האוניברסיטה. יש שינויים וחילופים בין מקרה למקרה, אך תמיד מגיע החשבון לבסוף אל התקציב השוטף של האוניברסיטה. במקרה של אוניברסיטת ת"א, גולגולו הגלישות הללו זו אחר זו, מבניין לבניין, במסגרת תקציב הפיתוח, עד שלבסוף אי אפשר היה עוד, והגלישה שבהקמתו של אודיטוריום סמולארש הענק, אותו מבנה כיפתי גרנדיוזי שהוקם לאחרונה בסמוך לבניין הסנאט ובניין המנהלה, אכלה מיליונים מתקציבה השוטף של האוניברסיטה.

ומהו "התקציב השוטף"? - אין פשוט מזה: זהו התקציב שממנו משלמים משכורות למרצים (ואליו נכנס גם שכר-לימוד הסטודנטים). ממנו נותנים מלגות לסטודנטים וקונים ציוד מעבדה, ציוד משרדי ומחשבים. מאותו תקציב קונים ספרים לספריה וממנו משלמים לקבלני הניקיון. בקיצור, זהו התקציב האחראי לתפעולה השוטף של האוניברסיטה, והחומרה של התמונה שצוירה לעיל ברורה.

ובאמת, אף ללא ידיעת התמונה המלאה, מקובל כבר בציבור לבצע קישור מיידי בין מצבה הכספי הקשה במיוחד של אוניברסיטת ת"א, לבין בניית בנייני הפאר הגרנדיוזיים בידי קברניטיה. "שחיתות", פולט עובר האורח. אינטואיטיבית, אך בכל-זאת במידה רבה של צדק. הנה כי כן, לא צריך להיות מבקר המדינה (ראה הדוח האחרון), ולא צריך להיות יואב יצחק (ראה Nfc, "סוחרת אקדמית", 3.7.04), בשביל לחפור את עדויות הבזבוז ממטמונים.

יואב יצחק מדבר על סגירת האוניברסיטה, "אם לא תיחלץ המדינה לעזרתה". אבל היחלצות המדינה, קרי - הזרמת כספי ציבור, איננה פיתרון. אדרבא, היא הנצחת הבעייה, והחמצת הזדמנות היסטורית להבראת האוניברסיטה. המבנה הנפשי של פרנסי האוניברסיטה, כמו גם ההיסטוריה של מימון המדינה עד עתה, מכתיבה להם בזבוז מכוון של המימון הזה, בשיטה הידועה באקדמיה כ"שיטת צ'יץ'", לכבודו של ראש עיריית ת"א שיישם אותה בעירייה בהצלחה בשנות השמונים. לפי השיטה יוצרים גירעונות עתק, מפזרים בכלי התקשורת יבבות קורעות לב, וסומכים על כך שהמדינה לא תוכל להרשות למוסד אשר כזה ליפול (יצוין שבעבר כבר הזרימה המדינה סכום "חירום" של קרוב למיליארד ש"ח לאוניברסיטת ת"א - וסכום גבוה ממנו לאוניברסיטה העברית - סכומים שבוזבזו בשיטה הנ"ל. האוניברסיטאות הקטנות, מצידן, קיבלו אז סכומים פחותים בסדר גודל, כ"דמי לא יחרץ". סכומים אלה שוריינו לסייע להן ביום פקודה, ובאמת הם מסייעים להן במשבר הכספי האקדמי הנוכחי).

לעומת כל זאת, בידי אוניברסיטת ת"א עצמה לנקוט בפתרונות כלכליים ומנהליים, שהם גם קונסטרוקטיביים וחינוכיים. כותב שורות אלו גיבש תוכנית, שבחלקה הועברה כבר מזמן לגורמים מוסמכים, והיא מושתתת על ארבעה כיוונים: צמצום משמעותי בסגל המנהלי ושיפור קוד השירות שלו, רה-אירגון פקולטי (למשל בפקולטה להנדסה), שכירה שיטתית של סטודנטים לתפקידי עזר אדמיניסטרטיביים ואיוש פונקציות בקמפוס (כגון מערך הבטחון), והשכרה לטווח קצר-יחסית של מקצת הבניינים בקמפוס.

למרות שהכיוונים שלובים זה בזה, הבה נסתפק כאן בהרחבת-מה דווקא ברביעי שבהם, הנוגע לאותם בנייני פאר שבהם פתחנו. עיקר הרעיון הוא להשכיר לחברות תעשייתיות ומסחריות עתירות ידע בארץ, לתקופה קצובה של חמש עד עשר שנים, את שני בנייני האדמיניסטרציה המפוארים והמשוכללים של האוניברסיטה, בניין הסינאט ע"ש ווייז ובניין המנהלה ע"ש גוטמן, אשר בלב הקמפוס ברמת אביב. להשכרה כזו פוטנציאל ברור לא רק מבחינה כספית מיידית, אלא גם מבחינת הקשר המפרה שבין התעשייה והאקדמיה. היתרונות הרבים של ההצעה מבחינת השוכרים הפוטנציאליים, כוללים:

א) קירבה מיידית למחלקות האקדמיות המתאימות ומעבדותיהן (חברות ציוד רפואי, למשל, לפקולטה לרפואה ולמחלקה להנדסה רפואית, חברות היי-טק לביה"ס למדעי-המחשב ולפקולטה להנדסה, חברות משפטיות לפקולטה למשפטים, וכן הלאה);

ב) יוקרה, מקומית ובינלאומית, הכרוכה בשיכון האוניברסיטאי;

ג) תנאי מחייה משופרים, בקמפוס ארכיטקטוני, מגונן למופת ובעל שטחים פתוחים רבים, עם נוף;

ד) מיקום מצוין בפרבר צפוני של העיר, עם נגישות רבה לכל חלקי העיר;

ה) תחנת רכבת צמודה, החוסכת בזמן ומהווה פתרון תחבורתי נוח לעובדים ולאורחים;

ו) רבות מהחברות הנ"ל מעסיקות סטודנטים. הן תשמחנה לאפשרות נוחה יותר של גיוס מושכל של עובדים לטווח רחוק. מן הצד השני, העסקת הסטודנטים תוך לימודיהם מהווה קושי אקדמי-פדגוגי ידוע, ומעמסה על הסטודנט המפצל עולמו בנסיעות. הפתרון המוצע מקל גם על הבעייה הזו, והוא עשוי להיות לתועלת לכל הצדדים.

ולאן תלך ההנהלה? לפי הצעתי (השואבת השראתה משיטת ביצוע של תרגילים מטכ"ליים בצה"ל), יוצבו מספר קרוואנים במגרשי החנייה שבין בניין הסנאט ובניין המנהלה, והשטח הפתוח שבין שני הבניינים הנ"ל. הצבתם של המבנים היבילים, ופרישת אינסטלציית החשמל והטלפוניה, תארך מספר ימים בלבד, והם יהוו את משכן ההנהלה. כמובן שייתכנו גם פיתרונות ביניים, לפיהם ימשיכו הבניינים והשטחים (שמהווים, אגב, חלק מהשטחים נשוא הכתבה הנ"ל של יצחק) לשרת, בחלקם, פונקציות של ההנהלה. הפיתרון שאני מציע יהווה מסר חיובי לציבור - לתקן דווקא באותו הדבר שקילקל, ותהא זו תרומתה של ההנהלה שאחראית למצב, לתיקונו.

תמצית ההצעה הזו פורסמה במכתב למערכת ב"הארץ" ב-13 לנובמבר 2003. גירסה נרחבת שלחתי לעיון חברי ועדת החינוך של הכנסת. מספר חברי הועדה הגיבו עליה בעניין, וב-9 לאותו חודש הוזמנתי לכנסת בעניין זה (גיליתי, להפתעתי, שח"כים רבים עובדים בצפיפות רבה מתוך... קרוואנים). במקביל, הואיל חבר הוועדה אורי אריאל להעביר את הצעתי לתגובת האוניברסיטה.

במכתב תגובה לקוני ומעורפל, שמוען לח"כ אריאל, הגיב נשיא אוניברסיטת ת"א, פרופ' איתמר רבינוביץ', על הצעתי, בטענה שהיא "סרקאסטית". כדי שהציבור יבין באיזו מציאות נמצאת האוניברסיטה, מציאות שלפי הנשיא שלה אינה סרקאסטית דיה כמו רעיון המעבר לקרוואנים, די למנות את העובדות הבאות:

א) הסגל האקדמי הבכיר בת"א מוותר (לא מלווה, מוותר), מזה זמן רב, על אחוז וחצי משכרו (בנוסף ל"עידוד הצמיחה" החל על האוניברסיטאות האחרות, כמו על כולם);

ב) יתרות קרנות ההשתלמות של הסגל משנים קודמות הוקפאו, ואין הוא יכול להשתמש בהן להשתלמות מדעית;

ג) ההנהלה לוחצת להוציא פרופסורים רבים לפנסיה מוקדמת ו"לקחת" את תקניהם (ידועה לדוגמא פרישתו המתוקשרת של חתן פרס ישראל פרופ' אסא כשר, שנענה ל"מבצע");

ד) ההנהלה מרעה את תנאי הפנסיה של הסגל האקדמי יחסית לחבריהם באוניברסיטאות. אנשים שהקדישו את חייהם למוסד ופיארו את שמו, ביניהם מורים נערצים, עומדים כעת, באופן משפיל, בפני חששות לערוב ימיהם;

ה) מנכ"ל האוניברסיטה מתעמר בנציגות הסגל בסגנון בוטה, בפגישותיהם המזומנות בבתי המשפט;

ו) המצוקה התקציבית משתקת כל, לבלתי יכולת לשלם לספקים, ומתבטאת החל מהרמה המדורדרת של רכש הספריות, ועד למצב המביש של ניקיון תאי השירותים.

את מכתבו הנזכר לעיל, סיים הפרופ' רבינוביץ' כדלקמן: "כיוון שד"ר דויד מציג עצמו כמרצה קבוע באוניברסיטת בן-גוריון, לא נותר לי אלא לקוות שהוא מעמיד הצעות דומות לרשות שלטונות אוניברסיטת הבית שלו".

כותב שורות אלה משוכנע שכאשר תתפוגגנה היהירות והאטימות של פרנסי אוניברסיטת ת"א, ישתפר פלאים גם המצב הכספי שלה. עימו ישתפרו גם תדמיתה הציבורית, והשירות שהיא אמורה להעניק לסטודנטים, לסגל, ולכלל משלמי המיסים. אבל כל זה לא יקרה, אם יחזור על עצמו הריטואל שנכשל, בדמותן של "היחלצות המדינה" והזרמה בלתי מושכלת של כספי ציבור.

__________________
הכותב הוא חבר סגל קבוע במחלקה להנדסת-תעשייה וניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ובעל ארבעה תארים אקדמיים של אוניברסיטת ת"א.
[קישור]

__________________
אוניברסיטת תל אביב מעירה:

"בנוסף לציון התארים שקיבל ד"ר ישראל דויד מאוניברסיטת תל אביב, למען הגילוי הנאות יש לציין כי ד"ר דויד הועסק באוניברסיטת תל אביב, כמרצה בכיר אורח, מינוי שלא חודש".

תאריך:  14/07/2004   |   עודכן:  18/07/2004
ד"ר ישראל דויד
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
הזרמת כסף ציבורי לאוניברסיטת ת"א - החמצה היסטורית
הודעות  [ 32 ] מוצגות  [ 30 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
פנחס
14/07/04 21:46
 
אירוע
15/07/04 01:00
 
גיא.
15/07/04 03:05
 
פנחס
15/07/04 21:43
2
חושם
15/07/04 00:51
3
שאלת תם
15/07/04 00:53
4
Meteor1
15/07/04 01:03
5
רון הכחול
15/07/04 01:55
 
מודאגת
15/07/04 12:52
6
רעם
15/07/04 03:55
7
מיכאל שרון
15/07/04 08:12
8
מיכאל שרון
15/07/04 08:15
9
מיכאל שרון
15/07/04 08:32
 
קוף אחרי המערב
15/07/04 21:48
10
הפרטה?. יעלוש
15/07/04 09:27
11
יהודה
15/07/04 10:04
 
דודו אפללו
15/07/04 17:48
12
ציוני
15/07/04 18:02
 
פנחס
15/07/04 22:07
 
מיכאל שרון
16/07/04 06:40
 
רפיאשכנזי
16/07/04 22:10
 
מיכאל שרון
17/07/04 01:03
13
ישראל דויד
16/07/04 09:42
 
מיכאל שרון
16/07/04 11:13
 
פנחס
16/07/04 23:00
 
עובד-בי"ס לרפו"ש
19/07/04 11:17
14
ארמאא
20/07/04 09:35
15
אנונימי
20/07/04 18:54
16
ישראל דויד
22/07/04 12:55
17
ישראל דויד
22/07/04 22:38
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
חששם הגדול ביותר של רבים מאיתנו הינו מגניבת כרטיס האשראי שלהם ויציאה לחגיגת קניות פרועה על חשבונם. מתברר שהשד לרוב, אינו כל-כך נורא, שכרטיס האשראי הינו עדיין אמצעי בטוח יחסית לביצוע עסקאות ושכל עוד בודקים מעת לעת את החיוב החודשי אין צורך להיכנס לפאניקה.
הלם ותדהמה, זוהי תמצית התגובה הקולקטיבית הספונטנית, שלא לאמר אימפולסיבית, למשמע פסק דינו של ביה"ד הבינ"ל ב-האג, בעניין גדר הביטחון.
14/07/2004  |  רפאל בוכניק  |   מאמרים
בעיצומו של יום קיץ שרבי ולוהט, גיהנומי, בשעה שתים עשרה בצהריים, ביום מן הימים המאפיינים את חודש יולי, במכולת שכונתית של עיר צפונית קטנה, עמדו אם ובתה על-יד אחת משתי הקופות, אשר רק אחת מהן היתה מאויישת (השנייה, הריקה, היתה מייאשת).
14/07/2004  |  אברהם שרון  |   מאמרים
כיום, בתחילת המאה ה-21, ממשיכה וגוברת תופעת הגלובליזציה הבינלאומית, שהחלה להופיע במלוא עוצמתה לקראת סוף המאה הקודמת. לאחר הורדת חומות המכס ברוב המדינות המערביות כתוצאה מהסכמי שוק משותף והסכמי "אזורי סחר חופשי", האיחוד בתקינה הבינלאומית - הפך שוק הסחורות והשירותים לשוק בינלאומי חסר גבולות.
13/07/2004  |  רמי אריה  |   מאמרים
שערו בנפשכם שנרדמתם באמצעו של יום קיץ מהביל. התעוררתם לפתע, מביטים החוצה דרך החלון הפתוח. בחוץ עלטה מוחלטת. המסקנה המתבקשת היא ששנתכם ערבה לכם ושכעת אמצע הלילה. אך האם תוכלו להיות בטוחים בכך? קיימות לבטח אפשרויות נוספות:
13/07/2004  |  רון סיגל  |   מאמרים
בלוגרים נוספים ברשת  
פליטת הריאליטי שהסתבכה בסמים
22/10/2019  |  21:33  |  עומרי חיון
מספר
22/10/2019  |  21:26  |  הדר פרי
Danger Signs on Business Information Systems You Need to Know Abo
22/10/2019  |  18:33  |  אורי אורבך
יצחק דנון
איציק וולף
איתמר לוין
סיפורים חמים(72 שעות)
יואב יצחק
המילכוד של ליברמן
יואב יצחק
וינשטיין: לנתניהו לא הייתה מעורבות בפתיחת חקירה בפרשת ישראל ביתנו
היום לפני
סצנה מהקרב
קרב ימי [1805]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
איך בוחרים מנתח פלסטי
כתיבת המומחים
אילו מתנות קונים בחגים הקרובים
יום הולדת
נחשון אטינגר שלמה א. 22/10
אל-עזיז רנטיסי עבד (2004-1947) 23/10
שטייניץ (כנפי) גילה 23/10
משיח משה 24/10
שילון דן 24/10
גלפז חיים 24/10
זפט יהודה 24/10
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il