News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 679,283  סלולר - 1,625,403
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אורי מילשטיין
אורי מילשטיין
הצבא הסרבי נלחם נגד בני עמו כדי לשמור על זכויות היתר שלו; תבוסת ישראל באינתיפאדה הראשונה, הסבר על מלחמת המפרץ ב-1991; המניע למלחמות הוא כוונה לארגן מחדש את מקורות אנרגית השרידות; ה...
איתמר לוין
איתמר לוין
שופטי בית המשפט העליון אינם מפזרים יותר מדי רמזים על הכרעותיהם הצפויות, ודאי לא בעתירות כה מהותיות כמו אלו הנוגעות להקמת הממשלה. ובכל זאת, דבריהם ביומיים של הדיונים מאפשרים לנסות ו...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
רועי בלכר [צילום: תמר מצפי, גלובס]
עורך דין
רועי בלכר, (נולד: 1970) עורך דין ישראלי. שותף מייסד במשרד עורכי הדין KRB.
גורי אלפי [צילום: רונן אקרמן]
קומיקאי, שחקן
גורי אלפי (נולד: 18 בספטמבר 1976), ישראל. קומיקאי, שחקן, זמר, במאי ויוצר טלוויזיה ישראלי.
מגי אזרזר [צילום: איציק בירן, יח"צ]
שחקנית
מגי אזרזר (נולדה: 10 בספטמבר 1986), שחקנית ישראלית. שמה המלא: מרגלית אזרזר סבג.
לכל הערכים במועדון+
מיכאל שרון פסיכולוג ניסויי על צד שמאל
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
הבוגד בצלם - לילה של הנשמה

מה משמעות אימרת החוכמה העממית - קווה להשתלט על כל טוב העולם הזה ואיבד את נישמתו? ומה היא אובדן הנשמה, בלשון המדע המודרני, אם לא התדרדרות ללא תקנה ביכולת להפעיל תפקודים מוחיים גבוהים, כישורי חלוקת קשב הכרוכים באונה הפרונטלית (שהיא המבנה המוחי המתקדם ביותר) והקהיית הרגש, שאינו פועל עוד בצורה תקינה ומתוך הרמונייה עם היכולת המוחית הגבוהה?

▪  ▪  ▪
רוב המכות בארץ הבכא הזו הן מכות קלילות, כאלה שנידרשת קצת תושייה והעניין מסודר: ארבה, כמו זה שנחת עלינו ביממה האחרונה? מהקלילות שבמכות מצרים אם בכלל.

אז כמה מטוסי ריסוס, התראה בתקשורת לחקלאים, כתבה עם צילומי תקריב של החגב הסורר בחדשות הטלוויזיה - והעניין טופל.

אך לעיתים יש גם מכות שהאדם אף ישקול התאבדות: למשל, אובדן כל נכסיו כמו בזמן המשבר הכלכלי הגדול ב-1929 (עת פקד את ארה"ב גל התאבדויות). ועדיין, בשעה שהוא צונח לקראת המדרכה מהקומה ה-68 הוא עשוי שוב לחכוך בדעתו אם לא עשה משגה. רק שבמקרה זה המסקנה, לכאן או לכאן, לא תשנה במאום.

אבל יש עוד הבהוב חיים ועניין למספר שניות.

אך יש גם שההבהוב הזה של תבונה ערה ונישמת צלם האדם אף הוא חדל. למשל, במקרה קיצוני של המרת דת מטעמים אופורטוניסטים או עקב שמד כפוי, כפי שהיה בזמן רדיפות הכנסיה. ובמדה גדולה גם במקרים של זדון עקבי או שחיתות אישית מרושעת וכבדה, לעיתים מיתממת וצדקתנית, תכופות במצח נחושה.

על כגון אלה אומרת החוכמה העממית - קווה להשתלט על כל טוב העולם הזה במחיר איבוד הנשמה.

ומה היא אובדן הנשמה, בלשון המדע המודרני, אם לא התדרדרות ללא תקנה ביכולת להפעיל תפקודים מוחיים גבוהים, כישורי חלוקת קשב הכרוכים באונה הפרונטלית (שהיא המבנה המוחי המתקדם ביותר) והקהיית הרגש, שאינו פועל עוד בצורה תקינה ומתוך הרמונייה עם היכולת המוחית הגבוהה? האדם הופך אז למיישם אוסף של תחבולות זריזות וטקטיקות שגורות הנאגרות במוחו, אך רואה מעתה ואילך את המציאות באופן שטוח ודו-מימדי, ומאבד במידה גבוהה את יכולתו לראות ולהבין דברים חדשים ומורכבים. זאת תוך רמיסתו של הזולת, הנתפס עתה כחפץ בין חפצים אחרים. הנאתו ושימחתו אינם מעתה, אלה שמחת הרמיסה של האחר והשגת איזה יתרון. התנבלות הנשמה גוררת במובהק נכות מוחית ורגשית נרכשת, סאוב נפשי קשה - משהו כאן אבד לבלי שוב – הניצוץ האנושי.

ועל כך אמרו חכמים כי האדם איבד את הניצוץ האלוהי שלו - והרי האלוקים מאופיין בראש וראשונה ביצירה (ששת ימי בראשית) - וגרסו כי האדם הזה נידון ללילה הניצחי של הנשמה, דהיינו לגיהינום - כפי שכינו את המצב הזה.

וכי זה האומר "אני ואפסי עוד, וחבר מרעי - לעולם חוסן", אינו מאבד את יראת הכבוד החקרנית והמשתאה כלפי הטבע וחוקיו המורכבים והמופלאים?

וכי המציאות אינה קורסת לגביו למלאי בנלי של דימויים ואמירות שטוחים וחסרי כבוד בפני מופלאות טבע הממשות, בנוסח "זה אמר כך, זה אחרת... ואני אמרתי לו", או "אלה ואלה תומכים בי, וההוא חסר כוח", ותו לא?

והרי אדם כזה חש כי יוכל לתקן את תפיסותיו המוטעות וטעויותיו בעזרת כוחו ושקריו, דהיינו: לחמוק מתוצאות שגיאותיו. כלומר המציאות המורכבת והבנתה האמיתית והרגישה אינה עוד עניין של הכרח לגביו, ובעקבות כך, מוסטת גם מחוץ לטווח שיכלו וריגשותיו.

על אדם כזה אומרים: "אין לו אלוהים". אך האם לא יעמוד יום אחד בפני מה שמעבר לחידלון?

כן, גם אתה, ממש בגוף ראשון, היית בוחר, ואפילו אץ להתאבד אילו עמדת בפני אובדן נישמתך ובפני האפשרות של לילה הניצחי של הנשמה - למשל בעקבות המרת דת האלוקים במעשה ידיהם של עובדי כוכבים ומזלות - כפי שעשו אבותינו שהדבר ניכפה עליהם. או אילו שחיתותך היתה קמה עליך בקץ זמנך האישי כל כך.

אתה מגחך? טעית.

חשוב לשנייה: מהרגע שבגדת בעמך ובאמונתך הכמוסה ביותר, אתה נידון. או מהרגע שבחרת בדרכי הרשע ושחיתות הנפש, הלכת בעצת רשעים ונעשית נבל כבד. נידון להתייסר בייסורי הגהינום - דהיינו יסורי אובדנה הניצחי של הנשמה והסתלקות הנוכחות האלוקית מחייך לתמיד. או אובדן אותו ניצוץ אלוהי ללא שוב. כנראה שיש שלב כזה שלאחר שחצית את אותו רוביקון של דרך הרשע - ממש כמו מקבט או ריצ'רד השלישי (אותם מתאר וויליאם שייקספיר) שוב אין לדבר תקנה עולמית.

לא, איני עוסק בהטפה. גם חכמינו שדיברו על אובדנה של הנשמה לא עסקו כאן בכך. אלא הם ציירו תמונה בהירה - ההתייסרות ההיא, הניצחית.

לא לשבריר שנייה, לא לרבע שעה, אלא פשוט, לתמיד. לנצח נצחים.

מי ידע באמת?

נידון לנצח נצחים.

וגם היקנו לאותו לילה של הנשמה גילום של התייסרות פיזית כואבת. האם מדובר רק במשל?

מי ידע באמת? אם נשמתנו היא נכס חד-פעמי שאין לו מחיר, מהו המחיר האולטימטיבי שנשלם על בגידה בצלם?

ננסה לדמיין מה משמעות הדבר: חשוב על הכאב הנורא החולף בגופך כשדלת ניטרקת על אצבעך. חשוב לרגע על מישהו החורך בסיגרייה את מרפקך. היזכר נא אדון בתחושה כשקיבלת מכת חשמל. רק שבגהינום הכאב הזה, לא רק שאינו ניפסק בחדותו כעבור שבריר שנייה, כשם שגופך זועק "אההה, שיפסק מייד, בשם שמיים". לא ולא.

עוברת אפילו שנייה הנראית כנצח, עובר יותר - אויה, הכאב אינו מתעמם. וכך כל הזמן, באופן מתמיד, רק שנוספים עינויי תופת חדשים.

"אסור", אתה מנסה לחרחר בקול צרוד מבעד לעיניך היוצאות מחוריהן, "אסור לעשות ככה". "להפסיק מייד".

אך אתה שומע ממרחק, מתגלגל וכמעט לא מוחשי, מבעד לכאב הנורא, את צחוקו המתגלגל של השטן, ודומה עליך שצל שחור נופל עליך. קולך הזועק מוחזר לך באלפי שברים כהד מכל הפינות.

והאלוקים אייה, מי יציל?

הוא נטש אותך לעד, באותו מקום שאם הגעת אליו, חדל מכל תקווה.

מה, לא היית מתאבד בשביל לא להגיע לזה? שם כבר לא תוכל להתאבד, אפילו לא הזדמנונת קטנטונת. אין דרך. בדרך לגהינום, תנסה לחטוף מכל הבא ליד, ולחתוך את גרונך, לשפוך את מוחך, ובלבד להתאבד לפני שתגיע לשם.

התצליח?

כך תארו חכמים את הגהינום (כגון דנטה אלגיירי ב"קומדיה האלוהית" שלו). הם עשו זאת על-מנת להרתיע מדרכי הרשע. אבל אין זאת הטפה. זהו תאור מצב. זוהי שליחות, שליחות הצלתה של הנשמה מלילה הניצחי. האם זהו משל בלבד?

___________

ניתן לאמר: מניין לאדם לדעת זאת? האמונה הדתית אודות מציאות אינטליגנציית-על - האל השורה סביבנו בכל - היא הבל מוחלט. וגם עוסקת בהפחדה. לאחר המוות אין כלום, ממש כמו החייה. כמעט אותו מנגנון ביולוגי. "מותר האדם" זה הבל דתי ותו לא.

אלא שאתה (שוב הגוף הראשון הזה) בורח בעזרת מילוי חלל האויר במילים, מילים ריקות. כאלה עשויים להיות בדרך כלל הגיגיך כשעיתותיך בידיך - בריחה בפני אימה שאין לה שם. הצפת החלל סביבך במילים ריקות -

בריחה. ממשמעות הקיום היסודית ביותר, זו המשמרת את הניצוץ האלוהי והיוצר בך (והרי עיקרה של האלוהות - ביכולתה היוצרת)

גיבוב מילים משחירות וצפופות הפורחות לחלל האויר תוך תחושת גאווה הולכת וגואה על ניפלאות שיכלך המתבטא ברב מלל והמטיף לעיתים לאישתך, לחבריך, בבחינת בר-סמכא בכוח שרלטנות המילים הריקות.

וכי אין האינטלקטואלים המדומים של אוליגרכייה שחצנית עושים זאת כל הזמן, מציפים אותנו ברב-מלל ריק ומטיף?

הבל, זבל וגפרית מצחינה.

אבל כאשר תחוש לרגע ובודאות מוזרה שאתה בדרכך לגהינום (תהיה משמעותו האישית אשר תהיה באותו רגע חידלון מוחלט וקץ הבהוב הגץ הניסתר שבך, קץ התבונה הערה) - במטה קסם שחור יעלמו בהבזק כל הרציונליזציות:

"אויה לי, כלום לא נישאר. איזו מילה מנחמת, איזה דימוי אדם אהוב - אמהל'ה, זה לא יכול להיות נכון, אסור שיהיה נכון".

אבל אין, אין בנמצא. מכל המילים שפלטת בחייך ומכל הדימויים, מכל הנשיקות וההתענגויות והמשגלים לא נשאר אפילו פרור אחד. אחד לא נישאר.

מה, וכי יצור חי אחר פרט לבן אנוש יכול לצייר בעיני רוחו את הגהינום, ליל הנשמה הניצחי, ולחוש את אדי הגופרית בעיני דימיונו? יכול אפילו לחשב כמה זה 4 בריבוע?

לבוגד בצלם אלוהים לא ישארו מילים.

תאריך:  21/11/2004   |   עודכן:  22/11/2004
מיכאל שרון
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
רשימות קודמות
כשיש כל כך הרבה ילדים עניים - אין לנו יותר ישראל אחת.
21/11/2004  |  ד"ר יצחק קדמן  |   מאמרים
בימים אלה גוברים הקולות סביב אפשרות למתקפה נגד מתקני הגרעין האירניים. במסגרת זו, עלתה אף האפשרות כי ארה"ב, בסיוע מדינות נוספות באזור, היא זו שתבצע את המתקפה. ואולם, המאבק נגד ההתחמשות הגרעינית של אירן אינו פשוט כפי שיש המנסים להציגו. בניגוד לתקיפת הכור הגרעיני בעירק, פעולה צבאית נגד מתקני הגרעין האירניים היא סבוכה הרבה יותר, ייתכן אף בלתי-אפשרית.
21/11/2004  |  עומר שיקלר  |   מאמרים
כך מוצדק פרסום הכתבה, הקטלנית בדיעבד, בערוץ 2 ("התקשורת לא אשמה" "מעריב" 21.11.04): "אף אחד מאתנו לא יכול באמת לדעת לאיזה (כך במקור) תגובה לצפות ממושאי הכתבות. אנחנו רק יכולים לדעת אם ביררנו את העובדות, אם היינו הוגנים, אם הקשבנו לצד השני (ואנחנו חייבים להקשיב באמת, לא רק לתת זכות פורמלית)". כפתור ופרח: מניפסט זכות הציבור לדעת ומצפונו של העיתונאי- הכל בקליפת אגוז.
21/11/2004  |  ספי סגל  |   מאמרים
"תלכו אל העם", אנו זועקים לשרון ולממשלתו, "תלכו אל העם לבדוק אם יש מנדט לגירוש תושבי גוש קטיף מבתיהם". משאל עם כנראה לא יהיה, ולכן אנחנו בונים על בחירות. מתוך תקווה ותפילה, אולי גם מתוך מחשבה אופרטיבית מעשית, כי בבחירות יתברר שרוב העם מתנגד לעקירת יהודי גוש קטיף.
21/11/2004  |  נחי אייל  |   מאמרים
אחת הסיבות שאני משתדל שלא לקיים מפגשים בבתי קפה היא תופעת העישון. מסתבר שהחוק באיזשהו אופן, כאילו פסח על אותם מקומות והמעשנים חוגגים באין מפריע. כשאני לפעמים שואל את מנהל המקום אם יש איזור ללא מעשנים, הוא מצביע על הכיסא הסמוך ואומר לי שמכאן מתחיל האיזור ואני מרגיש שללא גדר הפרדה, הכוחות לא ממש מתנתקים. איכשהו זה תמיד מזכיר לי טיסה טראומטית שחוויתי בתחילת שנות התשעים בטיסה לבולגריה במטוס של בלקן-אייר. "לא מעשנים?" שואל אותי הפקיד בדלפק בשדה התעופה, "אין בעיה" הוא מקליד ושולף את הכרטיסים המתאימים.
21/11/2004  |  אינג' שבתאי עזריאל  |   מאמרים
סיפורים חמים(72 שעות)
עידן יוסף
טיבי חושף: "זה מה שגנץ הציע לי"
עידן יוסף
בימינה לא ממהרים לחתום לנתניהו
היום לפני
[צילום: איתמר לוין]
המחנה האחרון [1945]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
סדרות ישראליות בלתי נשכחות
כתיבת המומחים
מגשי פירות
יום הולדת
בטלהיים אבי 8/5
בנימיני יעל 8/5
שורר דורון 8/5
בן-חמו יוסף 8/5
מינץ דוד 8/5
דיין אילנה 8/5
שדה אהרן 8/5
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il