News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 535,771  סלולר - 1,366,778
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
מה שמפריע ליעקב ליצמן הוא ההגדרות של מי שאין מנוס מלבודד אותם, ולא העובדה שאכן הציבור החרדי נפגע מן הקורונה בצורה קשה במיוחד - בין היתר באחריותו    לצד זאת, לרבים בתקשורת ובפוליטיקה...
עידן יוסף
עידן יוסף
משתעממים בבית? זה הזמן לעשות משהו מועיל ולטפח גינה ביתית במרפסת או בחצר    כך תעשו זאת נכון
נסים ישעיהו
נסים ישעיהו
גם אם הגענו למצב מעולה בכל העניינים, הרי כל זמן שלא זכינו לגאולה האמיתית והשלמה אסור לנו להסתפק במה שיש, חייבים לשאוף ולבקש מהקב"ה יותר, הרבה יותר, את התגלות המשיח
פינוי חולה שמת מקורונה [צילום: מחמוד איליאן/AP]
איילת פישביין
פרופ' יצחק בריק ראש האגודה הישראלית לגרונטולוגיה טוען: משרד הבריאות מפלה לרעה את אוכלוסיית בתי האבות בהתמודות עם מגיפת הקורונה    למרות שמדובר באוכלוסייה בסיכון, הבדיקות הנדרשות לא ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
גרסטל. בוררת [צילום: פלאש 90]
בוררת ומגשרת
הילה גרסטל. ילידת 13.6.1955, ישראל. נשואה לראובן ולהם שני ילדים.

ב-1973 סיימה את לימודיה התיכוניים בתיכון עירוני בהרצליה. בשנים 1975-1973 שירתה בצה
איתן ששינסקי [צילום: פלאש 90]
כלכלן
איתן ששינסקי (נולד: 29 ביוני 1937), כלכלן ואיש אקדמיה ישראלי.
תום שגב [צילום: AP]
סופר, עיתונאי
תום שגב (נולד: 1 במרץ 1945), עיתונאי, פובליציסט והיסטוריון ישראלי.
לכל הערכים במועדון+
מיכאל שרון פסיכולוג ניסויי על צד שמאל
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
פסיכולוגיה וגזענות והסלידה מהזר

▪  ▪  ▪
הגזענות, על פי תאוריה חדשנית שפיתח כותב שורות אלה, הינה חלק מדפוס איון-סלקנות נוורוטי (שיבוש והיפוך פעולתו התקינה של מנגנון ריגשי) כלפי הזר והשונה.

היא למעשה הפתולוגיה הנוורוטית של מגמות שרידות: בעוד הפעולה למען השרידות:

1) ממוקדת במטרה המאיימת על השרידות;

2) ושואפת לגוון ולהרחיב את דפוסי ההתמודדות של האורגניזם.

הרי שהפתולוגיה של השרידות היא בשלב ראשון:
אוריינטציה רגשית-קוגניטיבית (הכרתית-מוחית) מאיינת:

1) מבחינה רגשית: שופעים רגשות היסטריים והגזמות גבוהות.

2) מבחינה קוגניטיבית: שופעות מגמות איון דיפוזיות, כלומר שניתפסות לגורמים רבים, מכל הבא ליד.

ובשלב הבא אחר שלב התפיסה: קיימת פעולה מאיינת דיפוזית (כלומר לא ממוקדת, אלא משולחת באובייקטים רבים) כלפי: כל אובייקט בעל בולטות אונטולוגית (מבחינת הוויה) המעורר אסוסיאציה כלשהי, רחוקה ככל שתהיה - של גורם זר, לא פמיליארי (לא מוכר היטב), שונה ממני, או מנוגד לי באופן כלשהו - אך לא בהכרח פוגעני וניזקי לי.

מדובר כאן בגילויי איון טוטלי (גורף), הנראה כעוינות צפה ודיפוזית - free-floating hostility אך שאינו מלווה ברגשות שנאה: רגש השנאה נעלם לחלוטין.

סטלין למשל היה אדם קר רוח ונינוח, שנהג לאמר בקרירות נינוחה משפטים מסוג: "חבל שהחבר הגנרל טוחצ'בסקי נידון לכלייה. אבל אין ברירה, חברים, חייבים"...

אף רגש האהבה עשוי להעלם, והאדם המאיין הטוטלי לא יהיה מסוגל לחוש כל רגשות אהבה.

האהבה תתחלף בהיסטריה, שתיצור תמונות מצב מעוותות, אך בכוח השאה (סוגסטייה) רב. תמונות מצב אלו יציגו מזעור-איפוס אונטולוגי (הוויתי-קיומי) ושלילת כל ערך מגורמים ואנשים בעלי איכויות חיוניות, אך הניתפסים כזרים מבחינה כלשהי (למשל, מנוגדים לרוח העדריות בחבורה קולקטיביסטית ההולכת כצאן אחר המנהיג), ובפרט כאלה שיש בהם כוח חיות ואנרגיית חיים. אלה יוצגו כהיפוכם - גורמים דוחים ומעוררי שאט נפש, במסגרת ליבוי מגמות איון באחרים ורתימתם למטרות האדם המאיין הדיפוזי.

כאן - רגש חשוב המתלווה למגמה המאיינת-סלקנית הוא רגש הסלידה-בחילה.

מכיוון שרגש האהבה הינו ראשון במעלה בחשיבותו מבחינת קידום ההשרדות, ולכן הוא פועל גם להטמעת הוויות שונות ומרחיבות, דהיינו מכוון כלפי:

1) גיוון דפוסי התמודדות של האורגניזם הגבוה
2) הרחבת דפוסי התמודדות של האורגניזם הגבוה

- הרי שהמאיין הדיפוזי - בו רגש האהבה עבר היפוך נוורוטי-תפקודי ונעלם לכאורה מתחושותיו - לא יהיה מסוגל להטמיע את השונה והזר ויגלה כלפיו תגובות מאיינות וסלקניות.

[ראו בהמשך הדברים הסבר כללי למהותה של התנהגות נוורוטית]

כך איפוא, הפתולוגיה של השרידות - כשהשרידות במקורה מכוונת בין היתר בתצורתה הטבעית להרחיב ולגוון את דפוסי ההתמודדות של האדם - הינה מגמת איון טוטלי כלפי כל מה ש"לא חלק ממני" - או שאינו שלוחה צייתנית של רצוני, כמו עבד מבחינה כלשהי, מלחך פנכה בשרותי וכד'.

מגמת איון-סלקנות כלפי "זר" במידה זו אחרת, מסבירה בין היתר:

א) תחושות סלידה ותעוב - הנתפסות על-ידי אחרים בטעות כשנאה - אך אין כאן כאמור תחושת שנאה, שכן הנוורוזה הדחיקה והעלימה את רגש השנאה מפני השטח של ההכרה והתחושה - סלידה כלפי תאוריה או תזה או דעה החולקת על דעתי;

ב) תחושות תעוב וסלידה (או בחילה) - הם המלווים את פתולוגיית השרידות ומגמת האיון הטוטלי שהצגתי כלפי ביקורת או ראיות מפריכות, או כלפי סתירה לגישתי;

ג) חשש מהיחשפות "הדברים שהם אני" בפני זר - ומכאן, החשש של מערכות ארגוניות סגורות בעלות אוריינטציה (גישה) מאיינת אך דיפוזית (גורפת וכלפי מטרות רבות) לפתיחת סודותיהן לביקורת.

כך למשל, בני העלייה השנייה, בעלת המגמות הסטליניסטיות המחלחלות בישראל עד ימינו (ראה קישור ראשון למטה), פיתחו מגמות מאיינות מלוות ברגשות תעוב, סלידה ומזעור-איפוס אונטולוגי (אונטולוגי - המשקל הקיומי-הווייתי) כלפי הערבים.

אך בה במידה פיתחו מגמות אלה, גם ובאופן דיפוזי (כיוון שהיתה זו פתולוגיה ולא דפוס השרדות תקין) כלפי גורמים אחרים שנתפסו כ"לא אני": כלפי התימנים, למשל פרשת המושבה כינרת, כלפי רחל המשוררת (אינדיבידואליסטית יצירתית במדה יוצאת דופן, בניגוד לעדריות הקולקטיביסטית); וכלפי הרויזיוניסטים [ראו בקישור הראשון את ההבדל המדהים בגישה לערבים בין ליברל כז'בוטינסקי ובין הוגי הדעות הסוציאליסטים-סטליניסטים של עלייה ב' - בורוכוב, א.ד. גורדון, ברנר].

הסלידה והאיון כלפי גורמים בעלי בולטות ו"זרות", וכלפי חשיבה ביקורתית וחופשית, כלפי אינדיבידואליזם - בניגוד לרוח העדר ההולך אחרי המנהיג והקולקטיב ("מי הוא בכלל; למה הוא חושב את עצמו") וכלפי מצויינות יוצרת ויוזמת ("מה הוא קופץ"), אי ה"פירגון" להישגים יפים - דהיינו מזעור הזרות שבהישג עקב יצירה ("מה, הוא חושב שהוא שונה ממני ומגיע לו? הוא בדיוק כמונו, רק ששיחק לו קלף") וכיוצא באלה, הינה במידה רבה מסורת עלייה ב', ומאפיינת במידה גבוהה את ישראל עד ימינו.

זהו למעשה תמצית הסטליניזם השורר עדיין בישראל.
_____________________________________
בלבירינט הסטליניזם: על האיון והשתיקה

קישורים:

- מוטיבים של איון-סלקנות בעלייה ב` ויסודות סטליניזם בישראל
www.literatura.co.il/website/index.asp?id=10915

- על האיון הטוטלי: מולך דמים מעודן - יסודות הקירבון החברתי בישראל www.e-mago.co.il/e-magazine/sacrifice.html


ומהי נוורוזה? להלן הסבר אודות עבודתי החלוצית בנושא נוורוזות, המערכת הריגשית ושיבושים או היפוכים בתפקוד תקין ומתמודד, המוצגת בספר חדשני:

The role of the limbic system and self esteem in Psychopathology - the emotional roots of systematically inefficient behavior

www.amazon.com/exec/obidos/tg/detail/-/B0001ZM28M/ref=pm_dp_ln_eb_6/103-0293317-9628620?v=glance&s=ebooks&vi=reviews

הגדרתי לנוורוזה באופן סכמטי: היפוך מנגנון רגשי.

ראשית אודות הרגשות: המערכת הריגשית היא מכניזם של בקרת התנהגות שהתפתח במהלך האבולוציה, המספק פתרונות גמישים יחסית לבעיות סביבתיות ומצבים סביבתיים.

בניגוד למוח הזוחלי הקדום יותר שהפתרונות שהוא מציע הינם רצף נוקשה של פעולות המופעל נוכח גירוי ספציפי, הרי המערכת המוחית הלימבית-רגשית מייצרת נטיות לפעולה, או מעין המלצות לפעול בכוון מסויים dispositions for action שביכולת האדם (והיונקים בכללותם) לקבלם או לדחותם.

כאן מתערבת קליפת המוח neocortex. המנגנון הרגשי התפתח ביונקים (מעבר לזוחלים), ואילו קליפת המוח ובפרט האונה הפרונטלית - מפותחת בפרימאטים.

כל רגש לפי התאוריה שלי (שבניתיה עוד ב-1979 ושלחתי לספריית הקונגרס, בין היתר) מורכב מ-3 חלקים (כמו כל דבר בצבא...)

1) האלמנטים הסביבתיים המפעילים trigger את הרגש
2) התחושה הרגשית emotive tone
3) הפעולה כלפיה דוחף הרגש המסויים.

שנאה למשל: מופעלת כשאורגניזם אחר מפריע לך בהשגת מטרות. הטון הרגשי (התחושה שאנו חווים): תחושת השנאה. רכיב הפעולה: ניטרול האובייקט המפריע: פציעה, הרג או ניטרול.

סבל: מתעורר כשבסביבה מסויימת יש מכשולים לטווח ארוך המסכלים סיפוק צרכים חשובים וגורמים נזקים אורגניים. התחושה: סבל. רכיב הפעולה: שינוי התנהגות או שינוי סביבה.

אושר: רגש האושר מופעל כאשר הצלחנו להשיג מטרות מאז'וריות (עיקריות, מרכזיות) בסביבה מסויימת. ההתנהגות אליה דוחף רגש האושר: התמדה והצמדות לסביבה או להתנהגות המשיגה אותם מטרות.

נוורוזה: היפוך פונקציונאלי של הרגש, במערך אותו תיארתי בפרוטרוט.

כששנאה למשל עוברת היפוך נוורוטי, הרי שתפגע דווקא באובייקט שמסייע לך - ההפוך קטגוריאלית (מבחינת סוגו) מזה כלפיו מופעל הרגש במקורו. רגש סבל שעבר היפוך נוורוטי יביאך לחוסר מנוחה ורצון לשנות סביבה או דפוסי התנהגות ותפקוד עיקריים שלך דווקא כשהכל מסתדר. וכך הלאה.

הרגש שעבר אינהיביציה עיצבית (מעין הדחקה, העלמה) יופעל מעתה ללא טון רגשי (לא תחוש יותר שנאה או סבל - אלה פשוט יעלמו מהרפרטואר הריגשי שלך), ובאופן חוזר ונשנה (רפטיטיבי) כלפי גירוי ההפוך מהגירוי המקורי. הניאוקורטקס לא יוכל עתה לספוג את ה-action potential (אנרגיית הפעולה העיצבית) של הרגש שעבר היפוך פונקציונאלי, ולכן הוא יופעל באופן אוטומטי וללא בקרה גבוהה.

תאריך:  17/02/2005   |   עודכן:  17/02/2005
מיכאל שרון
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
רשימות קודמות
שאול מופז אינו ראוי ואינו מתאים להיות שר הביטחון. בראש ובראשונה הוא אינו ראוי לכך, בשל היותו חסר עמוד שדרה, כפי שהוכח בתמיכתו בתוכנית ה"התנתקות" של אריאל שרון.
17/02/2005  |  עו"ד משה מכנס  |   מאמרים
שלום טלי. בין אם עברת עבירה פלילית ובין אם לאו, הבעיה שיש לנו, אזרחי ישראל, איתך היא בכלל במישור אחר לחלוטין. כבר כאשר התוודענו אלייך לראשונה ונשאלת על-ידי כתב טלוויזיה: "האם זביידי מחבל"? ענית (ציטוט מן הזיכרון): "לא, ואם כן אז מה, הם תחת כיבוש". בכך בעצם הודית שאת מצדיקה את הטרור. את מצדיקה את הטרור, טלי.
16/02/2005  |  אהרון שחר  |   מאמרים
אין ספק שיש בכך משום ריענון חשוב בעובדה שהיועץ המשפטי לממשלה מביע את עמדתו באופן מפורט וישיר באשר לסוגיות חשובות בחברה ובממשל בישראל.
16/02/2005  |  מוטי שפירא  |   מאמרים
אחת ההחלטות הנכונות, לשם שינוי, האחרונות של רב-אלוף משה יעלון (שתודה לאל, יילך הבייתה כבר עכשיו) היתה להנפיק אות מערכה למשתתפים במלחמה, שהכריזה עלינו הרשות הפלשתינית בספטמבר 2000. עוד אין שם למלחמה, ופורסם, כי המטכ"ל ביקש מהציבור להציע שמות למלחמה זו.
16/02/2005  |  אביתר בן-צדף  |   מאמרים
מעל 21 ימים מושבתים כ-200 עובדי הקבלן בחברת רותם אמפרט בנגב מקבוצת כי"ל, לאחר שיו"ר וועד העובדים מונע את כניסתם לשטח המפעלים, כחלק ממאבק שהוא מנהל נגד הנהלת כי"ל על הסכם העבודה שעדיין לא נחתם בין הוועד להנהלה.
16/02/2005  |  יצחק ג'קי אדרי  |   מאמרים
סיפורים חמים(72 שעות)
יואב יצחק
צוות המו"מ מנסח חוק יסוד חדש: ראש ממשלה, ראש ממשלה מיועד
פרופ' דוד נבון
התרגילים הרטוריים של יורם לס
היום לפני
רחל בלובשטיין
משוררת על שפת כנרת [1931]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
עדות מהחזית: יוסי חננאל חוזר לקרב ששינה את חייו
כתיבת המומחים
3 סיבות שיגרמו לך להיכנס לקורס היי-טק אחרי השחרור
יום הולדת
לאופר-חסון רמה 19/4
שרון עמירם 20/4
פרוקצ'יה אילה 20/4
שרצקי צבי 20/4
שגיא חגית 20/4
בן-זימרה אליהו 21/4
סיון טובה (2014-1947) 21/4
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il