שיהיה ברור: הרמטכ"ל משה (בוגי) יעלון הודח בבושת פנים. כל מי שטוען שרק כהונתו לא הוארכה הוא או מתמם או אינו מכיר את התרבות הצבאית בישראל.

זמן מה לפני שמונה משה (בוגי) יעלון לרמטכ"ל, התקיים בערוץ הראשון של הטלוויזיה עימות בין הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין שחק לביני על השאלה מי ראוי להיות הרמטכ"ל הבא: יעלון או מפקד חיל האוויר דן חלוץ. שחק יחצ"ן את יעלון וכרגיל מבלי לתת ביסוס לדבריו. אני טענתי כי יעלון אינו מתאים לתפקיד משום שהרמטכ"ל הבא צריך לבלום את הקריסה המתחוללת בצה"ל, לפחות מאז מלחמת ההתשה שאחרי מלחמת ששת הימים ולעשות סדר בצבא.

אם חלוץ יחיל בכל צה"ל את הנורמות הנהוגות בחיל האוויר נשפר מאוד את תפקוד הצבא שנמצא אז בעיצומה של האינתיפאדה. אמרתי ששיפור זה יסייע לישראל להכריע את האינתיפאדה ולמנוע אינתיפאדות בעתיד בטרם תפרוצנה על-ידי הרתעת הפלשתינים. מסתבר ששר הביטחון בנימין בן אליעזר העדיף את יעלון וראש הממשלה אריאל שרון, שצידד בחלוץ, ויתר מסיבות פוליטיות יותר מאשר ביטחוניות מקצועיות. לצערי צדקתי בתחזיותיי: יעלון נכשל! מסתבר שגם אריאל שרון ושאול מופז חושבים כך אף שפרשנים רבים מיחסים להם מניעים אישיים.

אני סבור שלפרשנים אלה יש מניעים אישיים בפרשנותם. שאלה מעניינת היא מה היו לפני כשלוש שנים השיקולים של בן אליעזר וכיצד הוא קיבל את החלטתו. ניתן לצפות כי החלטה מן הסוג הזה תתקבל בתהליך מיטבי. היום ברור כי תהליך בחירתו של יעלון ושל רמטכ"לים רבים נוספים היה לקוי. כהונתו של יעלון לא הוארכה וגם את כהונת קודמיו לא צריך היה להאריך בייחוד את כהונתו של ליפקין שחק שהובס במלחמת דרום לבנון.

שתי משימות היה על יעלון לבצע כרמטכ"ל: א. להכריע את ארגוני הטרור במלחמת אוסלו; ב. לחולל רפורמה יסודית בצה"ל כדי לבלום את הקריסה לפחות. את שתי המשימות האלה הוא לא ביצע. הביטוי הדרמטי להצלחת ארגוני הטרור במלחמתם בצה"ל היא תוכנית ההינתקות של שרון. הטעם העיקרי לתוכנית זאת היא חוסר יכולתו של צה"ל לחסל את הטרור או לפחות לצמצמם מאוד.

אכן היו לצה"ל ולשאר זרועות הביטחון הצלחות נקודתיות לא מעטות אבל הפלשתינים הצליחו להגיע, בעזרת טילי הקאסם והפצמ"רים בעיקר בירי על נתיבות, למאזן אימה, כפי שהגיע ארגון החיזבאללה למאזן אימה עם צה"ל בעזרת הקטיושות שנורו לעבר ישובי הגליל העליון ובעיקר על קריית שמונה. אז ברח צה"ל מדרום לבנון. היום הוא בורח מגוש קטיף.

כישלון צה"ל במלחמת אוסלו, נזקף לא רק לחובתו של יעלון, אלא לחובתם של כל ראשי הממשלות, שרי הביטחון והרמטכ"לים לפחות מאז מלחמת ההתשה. במקום להודות שצה"ל המילציוני של מלחמת ששת הימים אינו מתאים למציאות החדשה שיצרה המלחמה, הם שימרו את הארגון הלקוי בעזרת שטיפת מוח ומיתוסים בלתי מבוססים. אמצעי התקשורת בישראל סייעו בידם בכך שהפכו את הגנרלים מיל' לפרשנים לאומיים. סוד ידוע לישראלים רחבים הוא שאנשי צבא הקבע של צה"ל אינם אנשי צבא מקצועיים אלא קצינים שבגלל שהותם הארוכה בצבא עלו בדרגות.

יעלון, ליפקין שחק אהוד ברק, וחבריהם הם למעשה מפקדי מחלקות בדרגת רב אלוף. בשעתו אמרתי זאת בטלוויזיה בתוכניתם של לונדון וקירשנבוים בערוץ 10. השניים עם כל היותם אנשים ביקורתיים נפלו מהכסא. הם שאלו: ומה עם הניסיון הרב שצברו יעלון וחבריו הרמטכ"לים והאלופים. ציטטתי כתשובה את דברי פרידריך הגדול שכתב בספרו "עצות למצביאים": אם היו ממנים גנרלים לפי הניסיון היה הפרד של הניך אויגן גדול המצביאים! הסיפור שאנשי צבא הקבע הם בעלי מקצוע בתחום הטקטי, בתחום האופרטיבי ובתחום האסטרטגי, הוא הבלוף הגדול ביותר של מדינת ישראל. על בלופים גדולים משלמים בגדול! כדי שהם יהיו רבי אלופים של ממש עליהם לעבור הכשרה יסודית גם בבית הספר לקצינים, גם בפו"ם וגם בקורסים אחרים, כפי שעוברים מקביליהם ברוב הצבאות בעולם.

מאז שנות ה-50 מתקיים דיון בתוך צה"ל על הצורך להעניק הכשרה ראויה לקציני צה"ל אבל ראשי מערכת הביטחון התחמקו מלהתמודד עם הבעיה. בשנים האחרונות העברתי הצעות מפורטות לרפורמה בהכשרת הקצינים לראשי הממשלות בנימין נתניהו, אהוד ברק ואריאל שרון, ולרמטכ"לים שאול מופז ומשה יעלון. מראשי הלשכות של חמישתם קיבלתי תשובה שמכתבי התקבל. זאת היתה התגובה היחידה. איש לא הזמין אותי להציג את טיעוני ולהפריכם ואינני מדבר רק על הקודקודים. הייתי מסתפק בעוזריהם.

נוסף לכך, צה"ל שאחרי מלחמת ששת הימים לא היה ערוך ללוחמת טרור-אנטי-טרור שהיתה צפויה בוודאות מוחלטת לאחר שהשתלטנו על אוכלוסיה פלשתינית גדולה מאוד. צה"ל איננו ערוך ללוחמה זעירה גם היום ולכן הוא הובס גם בדרום לבנון על-ידי החיזבאללה וגם בשתי האינתיפאדות על-ידי הפלשתינים. כדי לחפות על הפגמים, התפתחה בצה"ל תרבות של תחקירי שקר. ביטוי בולט לכך היה לאחרונה בפרשת הסרן הדרוזי ר. מחטיבת "גבעתי", שפקודיו העלילו עליו עלילה ושקרו בתחקירים. גם מצ"ח גם הפרקליטות הצבאית ואפילו הרמטכ"ל יעלון לא הבינו שמדובר בעלילה ונקלעו לאחד הביזיונות הגדולים ביותר בתולדות צה"ל כאשר אחד מפקודיו של ר. הודה בבית המשפט הצבאי שהוא שיקר בתחקיר.

מתחקירי שקר ועלילות זדון לא ניתן להפיק לקחים. הליקויים בצה"ל חוזרים על עצמם שוב ושוב. צריך לקוות שהרמטכ"ל הבא, חלוץ, אשכנזי, או מישהו אחר שיפתיע, ייגש סוף סוף לבצע רפורמה אמיתית, שאחרת אירועי גוש קטיף יחווירו שעה שראש הממשלה בעתיד יחליט להינתק-לברוח מיהודה ושומרון. דבר אחד צריך להיות ברור: הקצינים שעד היום עסקו בהכשרת הקצין ועוזריהם מן האקדמיה אינם מסוגלים לבצע את המשימה שהרי להם יש אינטרס להוכיח שהדרך שבה הלכו היתה מתאימה. צריך לבחור פרדיגמה חדשה עם אנשים חדשים. וכדי לא ליהנות מיתרון של ביקורת ללא מעשה אני מכריז בזה שאני מוכן ליטול על עצמי את המשימה.